סרטן הערמונית

סרטן הערמונית: יעילות הניתוח מוטלת בספק

במחקר שהשווה בין ניתוח לבין מעקב לא נמצא יתרון לניתוח בקרב מטופלים הסובלים מסרטן ממוקם של הערמונית

19.08.2012, 11:54

מחקר PIVOT, מחקר מבוקר אקראית שנערך בארה"ב, השווה בין התמותה הכללית לתמותה עקב סרטן הערמונית בקרב 731 משתתפים שאובחנו אקראית כסובלים מסרטן ערמונית בתחילת עידן בדיקות הסקר באמצעות בדיקת PSA, והוקצו אקראית לניתוח (radical prostatectomy) או למעקב בלבד.

המשתתפים גויסו בשנים 1994–2002. המעקב נמשך עד ינואר 2010. המשתתפים היו בני 75 ומטה, כשירים לניתוח, סבלו מסרטן בדרגה T1-T2/Nx/M0, וערך ה-PSA שלההם היה נמוך מ-50ng/ml ללא עדות למחלה גרורתית במיפוי עצמות. 85% מהמשתתפים היו עצמאיים בתפקוד יומיומי. ערך ה-PSA הממוצע היה 10.1ng/ml. דירוג המחלה היה T1c (גידול שאינו נמוש ומאובחן בבדיקת PSA) בכ-50% מהמקרים. ב-25% מהמקרים נמצא דירוג Gleason של 7 ומעלה.

ניתוח (אילוסטרציה)

ניתוח (אילוסטרציה)

364 משתתפים הוקצו לקבוצת הניתוח, 287 מהם עברו ניתוח בפועל. 367 משתתפים הוקצו למעקב בלבד, וטיפול כימותרפי או פליאטיבי הוצע לפי הצורך. 37 מהם עברו ניתוח. ניתוח הנתונים בוצע על פי כוונה לטיפול (intention to treat). לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בתמותה הכללית: שיעורי התמותה הכללית היו 47.0% בקבוצת הניתוח לעומת 49.9% בקבוצת המעקב (HR 0.88, 95%CI 0.71-1.08, P=0.22).

גם בשיעור התמותה עקב סרטן הערמונית לא נמצא הבדל מובהק: שיעורי התמותה עקב סרטן הערמונית היו 5.8% בקבוצת הניתוח לעומת 8.4% בקבוצת המעקב (HR 0.63, 95%CI 0.36-1.09, P=0.09). הירידה בסיכון האבסולוטי הייתה של 2.6 נקודות האחוז (95%CI -1.1-6.5).

לא נמצאה השפעה של הגיל, הציון במדד Gleason, המצב התפקודי, המוצא האתני או מחלות הרקע על התוצאה.

בקרב משתתפים שנמצא אצלם PSA>10ng/ml נמצאה ירידה בתמותה הכללית בקבוצת הניתוח (HR 0.67, 95%CI 0.48-0.94). בקרב משתתפים בעלי גידול intermediate risk (כלומר PSA 10.1-20ng/ml וכן Gleason score>7 או גידול בדרגה T2b), נמצאה ירידה בסיכון הכללי לתמותה בקבוצת הניתוח (HR 0.69, 95%CI 0.49-0.98), והירידה האבסולוטית בתמותה הייתה של 12.6 נקודות האחוז, ואילו בקרב משתתפים בעלי גידול high risk נמצאה ירידה בלתי מובהקת בתמותה בקבוצת הניתוח. בקרב משתתפים בעלי גידול low risk נמצאה עלייה בלתי מובהקת בתמותה בקבוצת הניתוח (HR 1.15, 95%CI 0.80-1.66).

21.4% מהמשתתפים שנותחו סבלו מסיבוכים, שכללו מקרה מוות אחד. הסיבוך השכיח ביותר היה זיהום בפצע הניתוח, שהופיע אצל 4.3% מהמנותחים. סיבוכים שכיחים (מעל 2%) נוספים היו זיהומים בדרכי השתן, צורך בניתוח תיקון, דימום שדרש טיפול בעירויי דם וצורך ממושך בקטטר. לאחר שנתיים, אי-שליטה במתן שתן והפרעה בזקפה (אך לא הפרעה בתפקוד המעי) היו שכיחים יותר בקבוצת הניתוח.

החוקרים מסכמים כי ניתוח radical prostatectomy לא הוביל לירידה מובהקת בתמותה הכללית או בתמותה הקשורה לסרטן הערמונית במשך 12 שנות מעקב אחר משתתפים חולי סרטן ערמונית מקומי שאובחן בתחילת עידן בדיקות הסקר. ניתוח עשוי להוביל לירידה בתמותה כאשר ערכי ה-PSA גבוהים, וייתכן כי גם במקרים של גידולים בסיכון גבוה.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Wilt et al. ;Radical Prostatectomy versus Observation for Localized Prostate Cancer, N Engl J Med. 2012 Jul 19;367(3):203-13.

לידיעה על המחקר שפורסמה ב-The independant

נושאים קשורים:  סרטן הערמונית,  כריתה רדיקלית,  PSA,  PIVOT,  מחקרים
תגובות