BI207127

תרופה אנטיויראלית חדשה ל-HCV בשלבי פיתוח

BI 207127 הוא מעכב של NS5B polymerase שהודגמה פעילות אנטיויראלית גבוהה שלו בשילוב עם פגאינטרפרון וריבוירין

05.08.2012, 14:05

התקדמות המחקר לגבי מנגנון הפעולה של נגיף HCV הובילה לזיהוי מטרות לטיפול אנטיויראלי, ביניהן NS3/4A protease ,NS5B polymerase ו-NS5A, ולפיתוח כמה תרופות אנטיויראליות. Boceprevir ו-telaprevir הם שני מעכבי NS3/4A protease המכוונים בעיקר לטיפול בזיהום HCV genotype 1 (הזן הקשה יותר לטיפול). הם אושרו לאחרונה לשימוש בשילוב עם טיפול בפגאינטרפרון (peginterferon) וריבוירין (ribavirin). רוב המטופלים שטיפול זה נכשל אצלם, מפתחים מוטציות הגורמות לעמידות לטיפול. מטופלים אלו עשויים ליהנות מטיפול המכוון למטרות אחרות.

BI 207127 הוא מעכב ספציפי הפיך של NS5B polymerase, שהודגמה פעילות אנטיויראלית גבוהה in vitro שלו במחקר phase 1. מחקר זה הוא מחקר phase 1b מבוקר אקראית כפול סמיות, שנועד לבחון את יעילות ובטיחות הטיפול ב-BI 207127 בשילוב עם פגאינטרפרון וריבוירין במשך 4 שבועות, בקרב מטופלים הסובלים מזיהום כרוני בנגיף HCV genotype 1.

המחקר נערך בצרפת, בגרמניה ובשוויץ, וכלל משתתפים בני 18–70 הסובלים מזיהום כרוני ב-HCV ומעומס נגיפי גבוה (viral load >100,000). נכללו הן משתתפים שלא טופלו קודם לכן (treatment naive), והן משתתפים שטופלו בעבר (treatment experienced). המשתתפים הוקצו אקראית לטיפול ב-BI 207127 בשלושה מינונים שונים (400, 600 ו-800 מ"ג שלוש פעמים ביום) או לטיפול בפלסבו, בשילוב עם פגאינטרפרון וריבוירין.

נכללו 57 משתתפים, 27 שלא טופלו בעבר ו-30 שטופלו בעבר. נראתה ירידה מהירה, משמעותית ותלוית מינון ברמת ה-RNA הנגיפי, אך למרות הירידה המהירה יותר במינון של 800 מ"ג, בתום ארבעה שבועות ההבדל בין מינון זה למינון של 600 מ"ג היה קטן הן בקרב משתתפים שטופלו בעבר והן בקרב משתתפים שלא טופלו.

התוצאה העיקרית הייתה ירידה של 3log ומעלה ברמת ה-RNA הנגיפי. בקרב מטופלים שלא טופלו בעבר, תוצאה זו הושגה אצל 18 מתוך 19 מטופלים ב-BI 207127, ורק אצל 1 מתוך 8 מטופלים בפלסבו. בקרב מטופלים שטופלו בעבר, תוצאה זו הושגה אצל 40%, 56% ו-55% מהמטופלים במינונים של 400, 600 ו-800 מ"ג בהתאמה.

לגבי מטופלים שלא טופלו בעבר הושגה תגובה מהירה לטיפול (Rapid viral response - RVR), כלומר ירידה של רמת ה-RNA הנגיפי לרמה שאינה ניתנת למדידה ביום 28 לטיפול, אצל 50%, 57% ו-50% מהמטופלים במינונים של 400, 600 ו-800 מ"ג בהתאמה, ואצל 0% מהמטופלים בפלסבו. שיעורי השגת RVR בקרב מטופלים שטופלו בעבר היו 0%, 22% ו-18% בהתאמה.

Viral breakthrough (עלייה של מעל 1log ברמת ה-RNA הנגיפי לעומת רמת השפל) לא נראתה אצל מטופלים שלא טופלו בעבר, ואצל מטופלים שטופלו בעבר נראתה אצל 2 מטופלים (20%) במינון של 400 מ"ג ומטופל אחד (11%) במינון של 600 מ"ג. אצל כל המטופלים שחוו viral breakthrough נמצאה מוטציה חדשה ב-NS5B.

תופעות הלוואי שהיו שכיחות יותר בטיפול ב-BI 207127 לעומת פלסבו היו תופעות גסטרו-אינטסטינליות (בחילה, הקאות ושלשול) ופריחה או photosensitivity. שתי תופעות לוואי הוגדרו כחמורות.

החוקרים מסכמים כי טיפול BI 207127 בשילוב עם פגאינטרפרון וריבוירין הוביל לתגובה מהירה ומשמעותית של מטופלים הסובלים מזיהום בנגיף HCV genotype 1, בעיקר מטופלים שלא טופלו בעבר, וכי הטיפול נסבל היטב. כיוון ששיעור הריפוי היה נמוך יותר מאשר לגבי מעכבי NS3/4A protease, נראה כי השימוש הקליני העיקרי במעכבי NS5B polymerase יהיה בשילוב עם תרופות אנטיויראליות אחרות בטיפול פומי. מחקר לגבי שילוב BI 207127 בטיפול פומי בלבד מתנהל כעת.

המחקר בוצע בשיתוף עם חברת Boehringer Ingelheim.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Larrey et al.; Rapid and strong antiviral activity of the non-nucleosidic NS5B polymerase inhibitor BI 207127 in combination with peginterferon alfa 2a and ribavirin, J Hepatol. 2012 Jul;57(1):39-46

נושאים קשורים:  BI207127,  NS5B,  פגאינטרפרון,  telaprevir,  boceprevir,  HCV,  ריבוירין,  הפטיטיס C,  polymerase,  מחקרים
תגובות