כמה מחקרים הדגימו כי שכיחותן של הפרעות מטבוליות (סוכרת סוג 2, תנגודת לאינסולין ו-steatosis של הכבד) גבוהה יותר במקרים של זיהום כרוני ב-HCV genotype 1י(G1 CHC – Genotype 1 Chronic Hepatitis C). נמצא כי הנגיף עצמו גורם לשינויים מטבוליים. מחקרים מעטים בחנו את הסיכון הקרדיווסקולארי בקרב מטופלים הסובלים מ-G1 CHC, ותוצאותיהם היו סותרות.
עוד בעניין דומה
במחקר פרוספקטיבי זה נבחנה שכיחותה של טרשת בעורקי הקרוטיד בקרב מטופלים הסובלים מ-G1 CHC, בהשוואה לקבוצת ביקורת. גויסו 174 מטופלים עוקבים שאובחנו כסובלים מ-G1 CHC על סמך ביופסיה וענו לקריטריונים להצטרפות למחקר. קבוצת הביקורת כללה 174 משתתפים שנבחרו בהתאמה מתוך בסיס נתונים שכלל מטופלים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקת אולטרה-סאונד של עורקי הקרוטיד כבדיקת סקר.
בקבוצת G1 CHC הגיל הממוצע היה 53 שנים, 50% מהמשתתפים סבלו מעודף משקל או השמנה, רבע מהם סבלו מיתר לחץ דם ו-7.5% סבלו מסוכרת. קבוצת הביקורת היתה מותאמת מבחינת הגיל, המין וה-BMI, וכן מבחינת שיעור הסוכרת, העישון, יתר לחץ הדם ורמות כולסטרול LDL.
רבדים טרשתיים בעורקי הקרוטיד נמצאו אצל 73 משתתפים בקבוצת G1 CHC (כלומר 41.9%) לעומת 40 משתתפים בקבוצת הביקורת (22.9%). גם ה-IMTי(Intima Media thickness) המרבי היה גבוה יותר בקבוצה זו (1.04±0.21 לעומת 0.91±0.11, P<0.001). היצרות משמעותית של מעל 60% לא נמצאה אצל אף אחד מהמשתתפים.
בקבוצת G1 CHC, גיל מבוגר ופיברוזיס חמור של הכבד נמצאו קשורים בפני עצמם בסיכון לרבדים טרשתיים. גיל מבוגר מ-55 נמצא הסף המתאים ביותר להגדרת סיכון מוגבר. לא נמצא קשר בין steatosis של הכבד לבין רבדים טרשתיים.
החוקרים מסכמים כי מבין הסובלים מזיהום כרוני ב-G1 HCV, מטופלים מעל גיל 55 הסובלים מפיברוזיס מתקדם נמצאים בסיכון גבוה יותר לנוכחות רבדים טרשתיים בעורקי הקרוטיד, וזקוקים למעקב (למשל בדיקת אולטרה-סאונד של עורקי הקרוטיד כבדיקת סקר), ללא קשר לפרופיל המטבולי.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: