מטרת הניסוי הייתה להשוות את הפעילות נוגדת הטסיות של טיקהגרלור (ברילינטה, אסטרהזנקה) לזו של פראסוגרל (אפיינט, אלי לילי), בקרב חולי תסמונת כלילית חריפה (ACS) שנראתה אצלם תגובתיות גבוהה לטיפול בקלופידוגרל (HTPR), אחרי התערבות כלילית מלעורית (PCI).
עוד בעניין דומה
מעכבי P2Y12 חדשים דוגמת פראסוגרל וטיקהגרלור, חזקים יותר בעיכוב טסיות בהשוואה לקלופידוגרל. שתי התרופות יעילות עבור חולי HTPR, אך עדייו לא נערכה השוואה ישירה ביניהן.
ניסוי פרוספקטיבי חד-סמיות נערך במרכז אחד בהשתתפות 44 חולי ACS עם HTPR, בעת שקיבלו טיפול בקלופידוגרל 24 שעות לאחר PCI. חשוב לציין כי 22.7% מהם היו חולי סוכרת. המשתתפים חולקו באקראי לקבל טיקהגרלור 90 מ"ג, פעמיים ביום, או פראסוגרל 10 מ"ג, פעם ביום, למשך 15 יום. בתום תקופה זו נעשתה הצלבה לטיפול השני למשך 15 יום נוספים.
HTPR הוגדרה כיחידות תגובתיות טסיות (PRU) >י235, כפי שהוערכה על ידי בדיקת תפקוד P2Y12 VerifyNow. נקודת הקצה הראשית של תגובתיות טסיות בתום שתי תקופות הטיפול הייתה נמוכה יותר עבור טיקהגרלור (32.9iPRU, 95% CI, 18.7–47.2) בהשוואה לפראסוגרל (101.3iPRU, 95% CI, 86.8–115.7), עם הבדל ממוצע בשיעור הריבועים הפחותים של 68.3- PRUי(95% CI, -88.6 48.1; P<0.001).
נקודת הקצה השניונית של שיעור ה-HTPR תחת הטיפולים השונים הייתה 0% עבור טיקהגרלור ו-2.4% עבור פראסוגרל (1 מתוך 42, P=0.5). לא נצפה אירוע דימום משמעותי אצל אף חולה בקבוצות הטיפול.
החוקרים הסיקו כי טיקהגרלור הוביל לעיכוב טסיות גבוה יותר באופן משמעותי בהשוואה לפראסוגרל בקרב חולי ACS שנראה אצלם HTPR בטיפול בקלופידוגרל 24 שעות אחרי PCI.
מקור: