כריתת התוספתן (appendicectomy) היא הטיפול הנהוג בדלקת חריפה של התוספתן (acute appendicitis) מאז דווחה לראשונה על ידי McBurney בשנת 1889, ומאז המאה ה-19 רווחת האמונה שללא ניתוח תתקדם המחלה במקרים רבים לניקוב התוספתן (perforated appendicitis). הסף הנמוך לניתוח וזמינותו של ניתוח לפרוסקופי, הובילו לכך שבמקרים רבים מבוצעים ניתוחים "שליליים", כלומר ניתוחים מיותרים, שכן בניתוח לא מתגלה דלקת של התוספתן.
עוד בעניין דומה
סיבוכי דלקת התוספתן (complicated appendicitis) מתפתחים רק אצל 20% מהמטופלים בעת הגעתם לטיפול. כמה מחקרים בחנו לאחרונה את האפשרות לטיפול אנטיביוטי במקום ניתוח במקרים של דלקת תוספתן ללא סיבוכים. מטה-אנליזה זו בחנה מחקרים מבוקרים אקראית שבחנו אפשרות זו.
נכללו מחקרים מבוקרים שבהם הושווה טיפול אנטיביוטי לניתוח בדלקת חריפה של התוספתן ללא סיבוכים בקרב מטופלים מבוגרים. נכללו מחקרים שבהם הפרוטוקולים לאבחנה ולטיפול הוגדרו היטב ושדווח בהם על שיעור הסיבוכים. אותרו 4 מחקרים מתאימים שכללו 900 משתתפים – מתוכם 470 טופלו בטיפול אנטיביוטי ו-430 בניתוח. אבחנת דלקת התוספתן בוצעה באופן קליני, בשילוב עם בדיקות מעבדה לאיתור סמני דלקת גבוהים (raised inflammatory markers), ובחלק מהמחקרים גם בדיקות הדמיה (אולטרה-סאונד או CT).
הסיכון היחסי לסיבוכים (זיהום בפצע והיארעות perforated appendicitis/peritonitis) היה נמוך יותר ב-39% בטיפול אנטיביוטי (risk ratio 0.61, 95%CI 0.40-0.92, P=0.02). לא נמצא הבדל בין טיפול אנטיביוטי לבין ניתוח בסיכון לסיבוכי דלקת התוספתן (risk ratio 0.58, 95%CI 0.18-1.90, P=0.37). לא נמצא הבדל בין הפרוטוקולים השונים לטיפול אנטיביוטי. לא נמצא הבדל בין ניתוח לטיפול אנטיביוטי במשך האשפוז (הפרש ממוצע של 0.34 יום, 95%CI -0.19-0.87, P=0.20).
20% מהמטופלים באנטיביוטיקה אושפזו שנית בשל תסמינים דומים. אצל 19% מהם אובחנו סיבוכים של דלקת התוספתן.
החוקרים מסכמים כי על פי התוצאות יש לשקול טיפול אנטיביוטי כטיפול התחלתי במקרים של דלקת חריפה של התוספתן ללא סיבוכים. טיפול זה יוכל למנוע את מרבית ניתוחי כריתת התוספתן, ולהפחית את התחלואה הכרוכה בהם.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
