מחלת קרוהן משפיעה באורח שלילי על איכות החיים של החולים בה ועל יכולתם לעבוד. החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של אדאלימומב (יומירה) על פרודוקטיביות בעבודה, על פעילויות יומיומית ועל איכות חיים, במחקר פתוח (945 משתתפים).
עוד בעניין דומה
האוכלוסייה הייתה מורכבת הן ממטופלים נאיביים לאינפליקסימאב, והן ממטופלים שטופלו באינפליקסימאב (רמיקד), וביניהםמטופלים שלא הגיבו לטיפול. מטופלים קיבלו טיפול השראה עם אדאלימומב (160 מ"ג/80 מ"ג בשבועות 0/2), ואחריו אדאלימומב 40 מ"ג כל שבוע שני, למשך 20 שבועות (חולים שנראו אצלם התלקחויות/חוסר תגובה יכלו לקבל 40 מ"ג לשבוע, החל משבוע 12.
הוערכו שאלון פגיעה בפרודוקטיביות בעבודה ובפעילות (WPAI) והשאלון הקצר לגבי מחלת מעיים דלקתית. החיסכון בעלויות עקיפות הוערך בהתבסס על השיפור בפרודוקטיביות הממוצעת בעבודה בשבוע 20.
הניקוד הממוצע בתחילת הניסוי הצביע על ליקויים חמורים בפרודוקטיביות ועל איכות חיים גרועה.
בשבוע 20, 60% מהמטופלים שהיו נאיבים לאינפליקסימאב ו-47% מהמטופלים שלא הגיבו לטיפול ראשוני באינפליקסימאב, השיגו שיפורים משמעותיים קלינית (> מ-9 נקודות) בשאלון הקצר לגבי מחלת מעיים דלקתית ו-51% ו-43%, בהתאמה,השיגו את ההבדל הקליני המינימלי החשוב (שיפור > 7 נקודות אחוז), עבור כלל הליקויים בפרודוקטיביות בעבודה.
בשבוע 20, 64% מהמטופלים שהיו נאיביים לאינפליקסימאב ו-55% מהמטופלים שלא הגיבו לטיפול ראשוני באינפליקסימאב, השיגו שיפורים קליניים משמעותיים, בכל הליקויים בפעילות. הערכת החיסכון בעלויות העקיפות הקשורות לפרודוקטיביות בעבודה הייתה 3,070 אירו עבור מטופלים שהיו נאיביים לאינפליקסימאב ו-2,059 אירו עבור מטופלים שנחשפו לאינפליקסימאב.
החוקרים הסיקו כי טיפול באדאלימומב שיפר באופן משמעותי פרודוקטיביות בעבודה ואיכות חיים הקשורה במחלה של מטופלים החולים מחלת קרוהן בינונית עד חמורה. מטופלים שטיפול קודם בהם באינפליקסימאב נכשל ומטופלים נאיביים לאינפליקסימאב הפיקו תועלת מטיפול באדאלימומב, ונראה כי אצל מטופלים שהיו נאיביים לאינפליקסימאב הפוטנציאל לתועלת מהטיפול גדול יותר.
מקור: