בניתוחי קטרקט ברפואה וטרינרית נעשה שימוש בטכניקת פאקואמולסיפיקציה מזה שנים רבות. למרות הקדמה הטכנולוגית הרבה והניסיון שנצבר במרוצת השנים, עדיין נראים סיבוכים הקשורים בניתוח. סיבוכים אופייניים הם יתר לחץ תוך-עיני, עכירות של הקופסית, אובאיטיס, היפרדות רשתית וגלאוקומה. מחקר זה נועד לבדוק רטרוספקטיבית את התוצאות ואת הסיבוכים של ניתוחי קטרקט באמצעות פאקואמולסיפיקציה והשתלת עדשה מתקפלת לכלבים. נוסף לכך נעשה ניסיון לזהות גורמי סיכון הקשורים בסיבוכים מסוימים.
במסגרת המחקר נבדקו 103 כלבים מגזעים שונים (179 עיניים) שעברו ניתוח קטרקט מסוג פאקואמולסיפיקציה והשתלת עדשה תוך-עינית מתקפלת בין 2006 ל-2008. הוצאו כל הנתונים מהרשומות הרפואיות של הכלבים. הערכת יכולת הראייה התבססה על הערכת הבעלים לגבי הראייה הפונקציונלית של הכלב ו/או תגובה של הכלב (positive menace response) לגירוי.
רוב העיניים (148 עיניים, 82.7%) היו פונקציונליות מבחינת ראייה בסוף תקופת המעקב. עיוורון נצפה ב-18 עיניים (10.0%) וראייה ירודה ב-13 עיניים (7.3%) בסוף תקופת המעקב. לחץ תוך-עיני (מעל 25 מ"מ כספית, נמדד בטונופן) נמצא ב-22.9% מהעיניים, עכירויות שומניות בקרנית ב-19.0%, אובאיטיס ב-16.2%, דימום תוך-עיני ב-12.3%, היפרדות רשתית ב-8.4% וגלאוקומה ב-6.7% מהעיניים במהלך תקופת המעקב. הסיכוי לעיוורון היה גדול יותר משמעותית עבור כלבים מגזע Boston terriersי(OR=290.44) בהשוואה לכלבים מסוגים אחרים.
החוקרים הסיקו שככלל הפרוגנוזה לגבי ראייה של כלבים לאחר ניתוח קטרקט באמצעות פאקואמולסיפיקציה והשתלת עדשה תוך-עינית מתקפלת היא טובה.
ערך: ד"ר דידי פביאן
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
