מחלות פוליגלוטמין (polyQ) מאופיינות על ידי הרחבה של חזרות השלשה CAG בגנים ספציפיים. החלבונים המקודדים המצטברים משפיעים על השעתוק של כמה גורמי שעתוק. החוקרים ביקשו לחקור אם מחלות polyQ, מפחיתות את הסיכון להתפתחות סרטן.

נתונים על חולים במחלות polyQ – מחלת הנטינגטון (HD), ניוון שרירים ספינו-בולברי (SBMA) ואטקסיה תורשתית (HA) בשבדיה, נבחנו בזיקה לנתונים ממרשם נתוני הסרטן השבדי. החוקרים חישבו שיעורי היארעות מתוקננים עבור סוגי סרטן באתרים ספציפיים, או עבור סוגי סרטן מסוימים, והסיכונים הושוו עם אלה שבאוכלוסייה הכללית. החוקרים אף ערכו אנליזה של סיכוני ההורים הלא-מושפעים של החולים.

בתקופה שבין ינואר 1969 לדצמבר 2008, זוהו 1,510 חולי HD,י471 חולי SBMA ו-3,452 חולי HA. סרטן אובחן אצל 91 (6.0%) חולי HD,י34 (7.2%) חולי SBMA ו-421 (12.3%) חולי HA. שיעורי ההיארעות המתוקננים היו 0.47 (95% CI,י0.38–0.58), 0.65 (0.45–0.91) ו-0.77 (0.70–0.85), בהתאמה.
לפני אבחנה של מחלת polyQ, הסיכון לסרטן היה אף נמוך יותר. היארעות סרטן והסיכון בקרב ההורים הלא-מושפעים של חולים במחלות polyQ, היו דומים לאלה שבאוכלוסייה הכללית.

החוקרים הסיקו כי הירידה העקבית בהיארעות סרטן, בקרב חולים במחלות polyQ, מרמזת כי מנגנון משותף מגן מפני התפתחות של סרטן. תכונה זו עשויה להיות קשורה להרחבת מקטע polyQ, הנראית במחלות אלו. ניסויים נוספים יידרשו כדי לחקור את המנגנונים המהווים בסיס לזיקה שבין סרטן למחלות polyQ.

מקור:

Cancer incidence in patients with polyglutamine diseases: a population-based study in Sweden: Jianguang J. et el., The Lancet Oncology. Advance Online Publication. 12 April 2012