כמה מחקרים בקנה מידה קטן, שנמצאו בהם מגבלות מתודולוגיות, דיווחו על קשר בין סימפטומי דיכאון לאחר לידה לבין ירידה בשיעור ההנקה.
עוד בעניין דומה
מדד EPDSי(Edinburgh Postnatal Depression Scale) מבוסס על שאלון הכולל 10 שאלות, וציון של מעל 9 (או מעל 12 נקודות) מעורר חשד לדיכאון לאחר לידה. מחקר זה נערך באיטליה ונבחן בו הקשר בין ציון גבוה במדד זה לבין שיעור ההנקה.
המחקר כלל 592 אמהות בנות 32.2 שנים בממוצע (לגבי 64% מהן מדובר בלידה ראשונה). חציון מועד הלידה היה 40 שבועות היריון, וחציון משקל הלידה היה 3,310 גרם. אף תינוק לא נזקק לטיפול מיוחד לאחר הלידה. ממוצע הציון במדד EPSD היה 5.39±4.1.
לאחר 12–14 שבועות, 50.7% מהתינוקות הוזנו בהנקה מלאה, 21.0% בהנקה חלקית ו-28.4% בהזנה מבקבוק בלבד. ממוצע הציונים במדד EPDS היה 5.01±3.9 לאמהות שהניקו הנקה מלאה, 5.59±4.2 לאמהות שהניקו הנקה חלקית ו-5.90±4.2 לאמהות שלא הניקו כלל. נמצא הבדל מובהק בין אמהות שהניקו הנקה מלאה לאמהות שלא הניקו כלל.
נמצאה עלייה לינארית בשיעור ההזנה מבקבוק עם העלייה בציון במדד EPDS, לגבי כל טווח הציונים. במודל רב משתנים נמצא כי כל עלייה של נקודה אחת בציון כרוכה בסיכוי יחסי של 1.06 (95%CI 1.01-1.11, p=0.02) להזנה מבקבוק.
מגבלות המחקר העיקריות הן העדר אישור לאבחנת דיכאון, התבססות על שאלון EPDS בלבד, ואפשרות להטיה בשל הבדלים בין נשים שהסכימו להשתתף במחקר לאלו שלא הסכימו.
החוקרים מסכמים כי רמות נמוכות של סימפטומי דיכאון, שאותרו על פי מדד EPDS, קשורות קשר הפוך לשיעור ההנקה. הם משערים כי ייתכן שמגמה דומה תימצא גם לגבי השפעות אחרות של דיכאון לאחר לידה (כגון הפרעות קוגניטיביות או הפרעות התנהגות של הילד).
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: