חדשות

אי שוויון סוציו-אקונומי הוא סיכון בריאותי חמור

אי-שוויון ועוני מגדילים את התחלואה ומקטינים את תוחלת החיים

נגיד בנק ישראל, פרופ' פישר, הודיע לרה"מ נתניהו כי המדיניות הכלכלית של הממשלה "תרמה להגדלת אי-השוויון במשק" (דה-מרקר, בסוק ועוזרי, 29.3.2012). סימני מדיניות זו משתקפים בכל תחומי החיים. סוציולוגים מצביעים על הסכנות למרקם החברתי כתוצאה ממדיניות שכזו: הגברת חוסר האמון בממשלה ופוטנציאל לאלימות.

ברם, יש התעלמות מנושא קריטי: אי-שוויון ועוני גורמים לבעיות בריאות גופניות ונפשיות רבות ומעלים את הסיכון לתמותה. אי-שוויון אינו כותרת חולפת בעיתון, אלא פקטור רב-עוצמה בקביעת רמת הבריאות והתמותה.

ראיות מחקריות לגבי השלכות אי-השוויון בתחום הבריאות הן מוצקות ומרובות. מבחינה גופנית, אי-שוויון ועוני מובילים לתמותת תינוקות רבה יותר באזורי עוני, לתמותה רבה יותר ממחלות לב ולהבדלים משמעותיים בתוחלת החיים. לדוגמה, בישראל בשנת 2010, שיעור תמותת התינוקות עמד על 2.5 תינוקות ל-1,000 לידות חי במחוז המרכז, לעומת 5.7 במחוז הדרום.

בבריאות הנפש, השלכות אי-השוויון נעות ממצוקה רגשית עד להפרעות התנהגות (אלימות, שימוש בסמים) והפרעות נפשיות (דיכאון, חרדה) חמורות לאורך מעגל החיים, מילדות ועד הבגרות המאוחרת. עוני קשור לנגישות נמוכה יותר לשירותי בריאות. גם אם מדובר באותה חומרה של הפרעה פסיכיאטרית, לחולים מסטטוס סוציו-אקונומי נמוך יש סיכוי גבוה יותר לנכות ולפרוגנוזה גרועה יותר.

עדויות אלה אינן פוסחות גם על אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה: מחקר באנגליה השווה מחוזות על פי מדדי אי-שוויון, ומצא כי בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר באזורים שבהם אי-השוויון רב יותר, הסיכון לדיכאון וחרדה גבוה ב-35% בהשוואה למקביליהם באזור שבו אי-השוויון מועט.

הממשלה מתגאה בחוסן הכלכלה בישראל. גם אם הצהרות אלה נכונות – בחלקן או במלואן, אין בכך די. ארגון הבריאות העולמי (WHO, World Health Organization), שישראל חברה בו, קבע: "צמיחה כלכלית היא ללא ספק חשובה.. אך כשלעצמה, ללא מדיניות חברתית מתאימה להבטחת הוגנות סבירה בחלוקת תועלת הצמיחה תורמת רק מעט לשוויון בבריאות".

WHO פעל מול ממשלות כדי לשנות את התייחסותן לנושא, אך גם הלך צעד נוסף וקרא לחברה האזרחית להפעיל לחץ על הממשלות כדי לשנות את מדיניותן. הארגון קבע: "גישה הדוגלת בזכויות אדם לגבי גורמים חברתיים בבריאות תומכת בפעולה קבוצתית של אוכלוסיות מוחלשות במטרה... לשנות מבנים ומדיניות חברתיים ולהבטיח את כוחן המשותף.. בדרך אל שוויון רב יותר". במילים אחרות, מחאת הקיץ האחרון, שאולי תימשך גם הקיץ, הייתה נטועה בגישה הומאנית לזכויות אדם, כפי שמקודש באמנות שעליהן ישראל חתומה. לא ייפלא כי WHO-אירופה לא עצר בזאת והוסיף: "גישה מבוססת זכויות אדם טוענת כי האחריות העיקרית להגנה ולקידום שוויון בבריאות מונחת על כתפי הממשלות".

ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א) קרא לממשלה לגבש תכנית לאומית לצמצום הפערים בבריאות בין קבוצות חברתיות שונות. על התכנית לכלול מדדים לצמצום פערים לא רק מהתחום הרפואי אלא גם בתחומים חברתיים וכלכליים המשפיעים על בריאות האוכלוסייה.

הממשלה חייבת להסתכל במראה ולראות את השלכות מעשיה על חייהן ועל בריאותן של אוכלוסיות גדולות בישראל. על הציבור לומר לממשלה כי עליה לקחת אחריות על מדיניותה ולדאוג לבריאות ולאריכות חייהם גם של אלה שאין בידם אמצעים כלכליים. ייתכן שסולידריות נשמע מושג השאול מתרבות אחרת, אך ערבות הדדית היא ערך יהודי עתיק ימים.

נושאים קשורים:  חדשות,  שיעורי תמותה,  שיעורי תחלואה,  אי שוויון סוציו אקונומי,  עוני
תגובות
שווה לכל נפש
18.04.2012, 14:41

ולכן הגיע הזמן להעביר את הרפורמה בבריאות הנפש!
הרפורמה תאפשר טיפול נפשי נגיש וזמין לכלל האוכלוסייה, ותצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה.

לפרטים נוספים:
[email protected]