צוות רב מקצועי מטעם האגודה האמריקאית למחלות זיהומיות (IDSA - Infectious Disease Society of America) כתב הנחיות חדשות לסיוע בזיהוי מקרי זיהום חיידקי של סינוסיטיס ולמתן הטיפול האנטיביוטי.
עוד בעניין דומה
סינוסיטיס (Sinusitis) היא דלקת של רירית מערות האף. מדובר במחלה שכיחה, שאובחנה בשנה האחרונה באחד מכל שבעה מבוגרים בארה"ב. השכיחות גבוהה יותר בנשים, ובגילאי 74-45.
הגורמים לסינוסיטיס יכולים להיות אלרגיים, סביבתיים וזיהומיים – נגיפים, חיידקים או פטריות. הגורם השכיח ביותר הוא גורם נגיפי. זיהום חיידקי הוא שכיח פחות (שכיחותו נעה בין 2% עד 10%). למרות זאת, טיפול אנטיביוטי בסובלים מסינוסיטיס הוא שכיח – זו ההתוויה החמישית בשכיחותה לטיפול אנטיביוטי במרפאות בארה"ב.
סינוסיטיס (אילוסטרציה)
הגורם העיקרי לטיפול אנטיביוטי מיותר הוא קושי בזיהוי סינוסיטיס חיידקי (ABRS – Acute Bacterial Rhinosinusitis). ה-Gold Standard לאבחון ABRS הוא צמיחה של מעל ⁴10 מושבות בתרבית מהסינוס.
זיהומים של הדגימה על-ידי חיידקים מחלל הפה והאף הם שכיחים. נטילת הדגימה נעשית בתהליך פולשני ומכאיב, האורך זמן רב ואינו מעשי בתנאי מרפאה. כך גם בביצוע של תרבית מונחית אנדוסקופית מהמאטוס המרכזי, שהוצעה כמדד אבחנתי חליפי.
בדיקות הדמיה אינן שימושיות באבחנת ABRS, שכן הן נמצאות חיוביות בנבדקים בריאים רבים, וכן בנבדקים הסובלים מזיהום נגיפי. לפיכך האבחנה מבוצעת על סמך נתונים קליניים.
הקריטריונים הקליניים המסייעים באבחנה בין ABRS לבין זיהום ויראלי כוללים את משך המחלה ומהלך המחלה. זיהום ויראלי נמשך לרוב 10-5 ימים, ושיפור נראה לאחר 6-3 ימים מתחילת המחלה. כמו כן, לרוב לא תופיע עליית חום, או תופיע עליית חום קלה בתחילת המחלה. נוסף על כך, אופייני מהלך בו הנזלת היא שקופה בתחילת המחלה, הופכת מוגלתית בהמשך ולאחר מכן הופכת שוב לשקופה או חולפת.
בנוכחות סימפטומים המתמידים ללא שיפור במשך למעלה מעשרה ימים, סימפטומים חמורים (חום מעל 39 מעלות צלזיוס ונזלת מוגלתית) במשך 4-3 ימים מתחילת המחלה, או סימפטומים המחמירים לאחר הקלתם (מהלך מחלה כפול) – אבחנת ABRS היא סבירה.
הנחיות לטיפול אנטיביוטי
מומלץ להתחיל בטיפול אנטיביוטי מיד לאחר קבלת האבחנה של ABRS על-פי המהלך הקליני האמור. Amoxicillin-Clavulonate מומלץ כטיפול אמפירי ראשוני במקום Amoxicillin הן בילדים (על סמך ראיות חזקות) והן במבוגרים (על סמך ראיות חלשות יותר).
טיפול במינון גבוה (כלומר 2 גרם פעמיים ליום, או 90 מ"ג לק"ג פעמיים ליום) מומלץ באזורים אנדמיים לחיידק S. Pneumoniae, אשר עמיד לפניצילין, ובמקרים של מחלה חמורה (חום גבוה או חשש לסיבוכים), שהות במעונות יום, מטופל בן פחות משנתיים או מבוגר מ-65 שנים, אשפוז לאחרונה או טיפול אנטיביוטי במהלך החודש הקודם, וכן דיכוי חיסוני. Doxycycline יכול לשמש כטיפול חלופי במבוגרים, אך לא בילדים.
בנוכחות רגישות לפניצילין, מומלץ טיפול ב-Doxycycline או ב-Quinolone במבוגרים, וטיפול ב-Levofloxacin או שילוב של Clindamycin עם Cephalosporin מהדור השלישי בילדים. לא מומלץ שימוש ב-Quinolones באופן שגרתי. כמו כן לא מומלץ טיפול באמצעות מקרולידים, צפלוספורינים או TMP/SMX בשל שיעורי עמידות גבוהים. בנוסף לא מומלץ כיסוי שגרתי כנגד Staphylococcus Aureus. משך הטיפול המומלץ הינו 7-5 ימים במבוגרים ו-14-10 ימים בילדים.
נוסף על הטיפול האנטיביוטי, מומלצים שטיפה של חלל האף בסליינה או סליין היפרטוני במבוגרים וב-Intranasal Corticosteroids (בעיקר בנוכחות היסטוריה של נזלת אלרגית). לא מומלץ טיפול מקומי או סיסטמי בנוגדי גודש.
בהיעדר שיפור תוך 5-3 ימים, או בנוכחות החמרה תוך 72-48 שעות, יש צורך בטיפול חליפי. במצב זה יש מקום לביצוע תרבית, כאשר תרבית מונחית אנדוסקופית מהמאטוס האמצעי יכולה להוות חלופה לתרבית מהסינוסים במבוגרים (בילדים טרם נבחנה יעילות השיטה). תרביות נזופרינגיאליות אינן אמינות.
כשיש חשד לסיבוכים, יש מקום לביצוע בדיקת הדמיה – כאשר בדיקת CT מועדפת על פני בדיקת MRI.
בנוכחות מחלה חמורה, דיכוי חיסוני, המשך הידרדרות למרות טיפול אנטיביוטי, או אירועים חוזרים, מומלץ להפנות את המטופל לייעוץ מומחה (מומחה א.א.ג, מומחה למחלות זיהומיות או מומחה לאלרגיה).
המאמר המקורי כולל תרשים זרימה מפורט להנחיית הטיפול.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור (המאמר המלא):
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
