כאבי גב

הטיפול בכאב גב תחתון בנוכחות Modic Changes - פעילות או מנוחה?

מחקר שבוצע בדנמרק בחן את השפעת שני טיפולים חליפיים – פעילות גופנית לעומת מנוחה – על מטופלים שסבלו מכאב גב תחתון ושנמצאו בהם Modic Changes בבדיקת MRI. לא נמצאו הבדלים בתוצאות בין הקבוצות

01.04.2012, 17:36

ההמלצה לטיפול בכאב גב תחתון כרוני בלתי ספציפי כוללת המלצה לתרגילי פעילות גופנית (Exercise Therapy) ושמירה על רמת פעילות רגילה במידת האפשר. השפעתו של טיפול זה נמצאה מובהקת, אך קטנה בהשוואה להיעדר טיפול או לטיפולים שמרניים אחרים. על פי ניסיונם הקליני של החוקרים, במטופלים שונים התגובה לטיפול בכאב גב תחתון היא שונה, ולכן יש מקום לנסות ולאפיין תתי קבוצות של מטופלים אלו.

במחקר זה נבחנו מטופלים בעלי כאב גב תחתון בהם נמצאו MCי(Modic changes). אלו הם נגעים הנראים בבדיקת MRI בלבד, ותוארו על-ידי Modic et al כחלק מתהליך ניווני בדיסק הבין חולייתי.

כאב גב תחתון (אילוסטרציה)

כאב גב תחתון (אילוסטרציה)

הנגעים חולקו לשלושה סוגים, על פי מאפיינים הדמייתיים והיסטולוגיים. הגורם לנגעים אלו אינו ידוע, ועל-פי אחת התיאוריות סטרס מכני מעורב בהיווצרותם. על-פי מספר מחקרים נמצא כי נגעים אלו שכיחים יותר בקרב הסובלים מכאב גב תחתון מאשר באוכלוסייה הכללית (43% לעומת 6%), וכי בנוכחותם הסיכון היחסי לכאב גב תחתון מוגבר (פי 2 עד 28 לפי מחקרים שונים). כמו כן נמצא קשר בין הופעת MC לבין תהליכים ניווניים חמורים ופריצות דיסק.

מחקר קודם (שלא פורסם) הדגים, לדברי החוקרים, כי מטופלים בעלי MC נוטים להגיב פחות לטיפול פעיל בכאב גב תחתון. החוקרים שיערו כי הגורם לכך הוא העובדה שתרגילי נשיאת משקל עלולים לגרום עיכוב בריפוי שברים זעירים. במחקר זה השוו החוקרים בין הטיפול המקובל לבין טיפול במנוחה במטופלים אלו.

במשך מספר חודשים כל המטופלים שהופנו למרפאת מומחים בשל כאבי גב תחתון ממושכים לאחר כישלון הטיפול המקובל, עברו בדיקת MRI. מטופלים בגילאי 60-18 בהם נמצאו MC, ואשר סבלו מכאב גב תחתון (משמעותי יותר מאשר כאב ברגליים), נכללו במחקר.

מנוחה בשכיבה וחגורת תמיכה
100 מטופלים הוקצו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת הפעילות טופלה באמצעות תרגול שרירים מייצבים בגב התחתון ובבטן, תרגילי כושר קלים, תרגול דינמי ותרגול שיווי המשקל. התרגול בוצע אחת לשבוע במשך שעה בהנחיית פיזיותרפיסט מנוסה, והמטופלים הונחו לבצע תרגול ביתי שלוש פעמים נוספות בשבוע, ולהמשיך בפעילותם הרגילה. בתום 10 שבועות טיפול הונחו המטופלים לגבי המשך תרגול בביתם.

משתתפי קבוצת המנוחה הונחו להימנע מפעילות גופנית קשה, ולנוח בשכיבה פעמיים ביום, למשך שעה בכל פעם. כמו כן הם קיבלו חגורת תמיכה גמישה (Orthopedic Flexible Lumbar Belt) והונחו להשתמש בה לפי הצורך עד ארבע שעות ביום. נוסף על כך, על מנת לחקות את אפקט הטיפול הקבוצתי, נפגשו המטופלים בקבוצות אחת לשבועיים, כאשר המפגש כלל שיחה בלבד בנוכחות פיזיותרפיסט. בתום 10 שבועות טיפול הונחו המטופלים לגבי חזרה הדרגתית לרמת הפעילות המתאימה להם.

בנוסף לטיפול זה בוצעו בשתי קבוצות מפגשי הדרכה עם אחות לגבי הגורמים לכאב, אמונות הקשורות בכאב וטיפול תרופתי. המעקב כלל שאלונים שמולאו לאחר 10 שבועות וכן לאחר שנה, ובהם שאלות לגבי מדד הכאב (בסולם של 10-0), מדד תפקודי, מדד בריאות כללית, הערכה של השפעת הטיפול, ומדד לנוכחות דיכאון (Beck Depression Inventory).

כמו כן, במשך 52 שבועות נשאלו המשתתפים באמצעות מסרוני SMS אחת לשבוע, במשך כמה ימים בשבוע החולף סבלו מכאב גב, ובמשך כמה ימים בשבוע החולף שהו בחופשת מחלה. המשתתפים השיבו לשאלות במסרונים שכללו מספר בטווח 7-0.

המטופלים בקבוצת המנוחה נחו בממוצע שעה ו-34 דקות ביום, והשתמשו בחגורת התמיכה במשך שעה ו-33 דקות ביום. המשתתפים בקבוצת הפעילות הגיעו בממוצע ל-74% מהמפגשים. 78 משתתפים השלימו את הטיפול במלואו, לגבי 96 משתתפים היו קיימים נתוני מעקב לאחר שנה, ולגבי 87 היו קיימים נתונים בתום הטיפול.

ייתכן שמשך זמן המנוחה לא הספיק
לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות לגבי אף אחד מהמדדים שנבדקו. כמו כן, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור המשתתפים שהשיגו תגובה מינימלית משמעותית מבחינה קלינית לטיפול. שיפור קל אך מובהק לעומת המצב הבסיסי דווח בשתי הקבוצות לאחר שנה, אולם משמעותו לא ברורה, שכן לא נכללה קבוצת ביקורת שלא טופלה כלל.

79 משתתפים הגיבו ליותר מ-80% מהמסרונים. לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במספר הימים בהם המשתתפים סבלו מכאב גב (70% מהימים בקבוצת המנוחה, 68% בקבוצת הפעילות) ובמספר הימים בהם המשתתפים שהו בחופשת מחלה (24% בקבוצת המנוחה ו-33% בקבוצת הפעילות).

בתום הטיפול, 18% ממשתתפי קבוצת המנוחה ו-26% ממשתתפי קבוצת הפעילות פנו לטיפול נוסף. לאחר שנה, 64% מקבוצת המנוחה ו-50% מקבוצת הפעילות פנו לטיפול נוסף. ההבדלים בין הקבוצות לא היו מובהקים גם במקרה זה.

לא נמצא הבדל מבחינת התוצאות לגבי כאב ומגבלה תפקודית בין מטופלים בעלי היענות גבוהה בקבוצת המנוחה (אלו שנחו במשך הזמן הממושך ביותר) לבין בעלי ההיענות הנמוכה.

החוקרים מסכמים כי היעדרו של הבדל מובהק בין הקבוצות מעמיד בספק את ההשערה ההתחלתית, שכן אם MC היו אכן הגורם לכאב, צפוי היה שמנוחה תגרום לשיפור. ייתכן שמשך זמן המנוחה לא הספיק, וכן ייתכן כי מעורבים גורמים נוספים (גורמים אנטומיים אחרים וגורמים פסיכו-סוציאליים). עם זאת, הנתונים מראים כי לא כל תתי-הקבוצות של הסובלים מכאב גב תחתון מפיקים אותה תועלת מטיפול בתרגול גופני.

מגבלות משמעותיות של המחקר היו היעדר קבוצת ביקורת שלא טופלה, וכן העובדה שטיפול קודם כלל טיפול בפעילות גופנית ב-53% מהמטופלים.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור (קישור למאמר המלא בחינם):

Jensen et al.; Rest versus exercise as treatment for patients with low back pain and Modic changes. A randomised controlled clinical trial, BMC Med. 2012 Feb 29;10(1):22. [Epub ahead of print]

נושאים קשורים:  כאבי גב,  מנוחה,  פעילות,  Modic changes,  כאב גב,  גב,  גב תחתון,  מחקרים
תגובות