מחקר רפואי

הוכח מדעית: איכות הסיקור העיתונאי של מחקר מושפעת מרמת ההודעות לעיתונות

מחקר מדעי שבחן את איכות הכיסוי העיתונאי של מחקרים רפואיים מצא כי הפצה של הודעה איכותית למחקר מובילה לעלייה באיכות הסיקור העיתונאי

21.03.2012, 10:54

סיקור עיתונאי של מחקרים רפואיים אינו מספק במקרים רבים את המידע הדרוש לציבור על מנת להבין את הממצאים ולהחליט אם הם אמינים. דיווח על מחקר רפואי הוא מאתגר, שכן העיתונים הפופולריים פונים לקהל מגוון מבחינת רמת ההשכלה והידע המוקדם, אולם אתגרים אלו אינם ייחודיים לחדשות רפואיות. במקרה של דיווחים עיתונאיים באיכות ירודה, קל להאשים את העיתונאים, אולם במקרים רבים הבעיה מתחילה במקורות שבהם הם משתמשים.

הודעות לעיתונות הן אמצעי התקשורת הישיר ביותר בין המקורות (עיתונים רפואיים, מרכזי מחקר אקדמי והתעשייה) לבין העיתונאים. להודעות אלו יש השפעה מסויימת – ביכולתן להגביר את הסיכוי לכיסוי עיתונאי של מחקר, ונראה כי העיתונאים נעזרים בהן, וחלקם אף מסתמכים עליהן בלבד. על פי אתר דירוג חדשות עצמאי, עד שליש מסיפורי החדשות הרפואיים מסתמכים אך ורק או בעיקר על הודעות לעיתונות. עם זאת, במקרים רבים חסרות בהודעות אלו עובדות מפתח או מידע לגבי מגבלות המחקר.

הודעה לעיתונות (אילוסטרציה)

הודעה לעיתונות (אילוסטרציה)

מחקר זה בוצע במטרה להבין את הקשר בין איכותן של הודעות לעיתונות לבין רמת הסיקור העיתונאי. החוקרים זיהו 100 מחקרים מקוריים שפורסמו בחמישה עיתונים רפואיים מובילים (Annals of internal medicine, BMJ, Journal of the national cancer institute, JAMA, NEJM), וזכו לכיסוי חדשותי. נכללו מחקרים בעלי תוצאה כמותית בלבד, שכללו מחקרים תצפיתיים, מחקרים מבוקרים אקראית וכן מטה-אנליזות. בהמשך זוהו 759 כתבות עיתונאיות שדיווחו בהן על אותם מחקרים – מתוכם נבחר אקראית מדגם של 343 כתבות לבחינה מדוקדקת (כלל עד שש כתבות לגבי כל מחקר). שניים מהחוקרים דירגו כל אחד מתקצירי המחקר (אבסטרקטים), ההודעות לעיתונות, והכתבות העיתונאיות על פי מדדי איכות ספציפיים: דיווח על העובדות הבסיסיות, דיווח כמותי לגבי התוצאה העיקרית, דיווח לגבי סיכונים הכרוכים בטיפול במחקר שבחן את השפעתו של טיפול מסוים ודיווח על מגבלות המחקר.

71% מהכתבות בעיתונים עסקו במחקרים שפורסמה הודעה לעיתונות לגביהם (רוב המחקרים שלא פורסמה לגביהם הודעה לעיתונות פורסמו ב-NEJM, אשר נמנע, כמדיניות, מפרסום הודעות לעיתונות).

דיווח כמותי על התוצאה העיקרית הופיע בכתבות ב-53% מהמקרים כאשר נכלל בהודעה לעיתונות, ב-9% מהמקרים כאשר לא נכלל דיווח כזה בהודעה לעיתונות, וב-20% מהמקרים כאשר לא פורסמה הודעה לעיתונות.

לגבי מחקרים שבחנו תוצאות טיפול – 68% מהכתבות הזכירו את נזקי הטיפול כאשר הוזכרו בהודעה לעיתונות, 24% עשו זאת כאשר נזקי הטיפול לא הוזכרו בהודעה לעיתונות, ו-36% מהכתבות הזכירו את נזקי הטיפול כאשר לא פורסמה הודעה לעיתונות.

לגבי מחקרים שבהם דווחו מגבלות חשובות של המחקר – 48% מהכתבות הזכירו את המגבלות כאשר הוזכרו בהודעה לעיתונות, 16% עשו זאת כאשר לא הוזכרו בהודעה לעיתונות, ו-21% כאשר לא פורסמה הודעה לעיתונות.

יש לציין כי במקרים רבים מידע חשוב היה חסר לא רק בהודעות לעיתונות אלא גם בתקצירי המחקר (אבסטרקטים) – לדוגמה, רק 43% מהתקצירים כללו דיווח על נזקי הטיפול ורק 20% כללו דיווח על מגבלות המחקר.

החוקרים מסכמים כי פרסום של הודעות איכותיות לעיתונות מוביל לעלייה ברמת הכיסוי העיתונאי של מחקרים רפואיים, ואילו פרסום של הודעות באיכות ירודה מוביל לירידה ברמת הכיסוי העיתונאי. לדעתם של החוקרים יש לעשות שימוש בהודעות לעיתונות על מנת לשפר את רמת הכיסוי העיתונאי, ולא רק על מנת לגרום לעיתונאים לפרסם כתבות על המחקר.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Schwartz et al.; Influence of medical journal press releases on the quality of associated newspaper coverage:retrospective cohort study, BMJ. 2012 Jan 27;344:d8164.

נושאים קשורים:  מחקר רפואי,  עיתונות,  הודעה לעיתונות,  מחקרים
תגובות