לאחרונה ניכרת ירידה בשיעורי ממוגרפיה סוקרת, סרטן שד פולשני וקרצינומה דוקטלית לא-פולשנית (DCIS), בארה"ב. ירידה בשיעורי ממוגרפיה סוקרת בקרב נשים שנטלו בעבר בטיפול הורמונלי (HT), עשויה להיות גורם מרכזי בירידה זו.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו ניסוי אורך, בחנו נשים והשוו בין שימוש בממוגרפיה לשיעורי סרטן, על פי שימוש ב-HT – שימוש נוכחי, שימוש קודם וכאלה שלא השתמשו מעולם בשילובי אסטרוגן+פרוגסטין (EPT) ובאסטרוגן בלבד (ET).
נבחנו 163,490 נשים בנות 50–79 שנים, שנכללו ב"קבוצת בריאות" (מדינת וושינגטון) בשנים 1994–2009. שימוש בנתונים אלקטרוניים זיהה מתן HT, שימוש בממוגרפיה ואבחנות של סרטן שד מקרי. החוקרים חישבו היענות לממוגרפיה סוקרת מותאמת לגיל כמשתנה תלוי-זמן (ממוגרפיה סוקרת במהלך 26 החודשים הקודמים, כן/לא).
לפני 2002, ההיענות לממוגרפיה סוקרת הייתה שונה באופן משמעותי על פי HT. שיעורי ההיענות של משתמשות EPT היו הגבוהים ביותר (83%) ואחריהן משתמשות בעבר ב-EPTי(77%), משתמשות כיום ב-ETי(77%), משתמשות בעבר ב-ETי(72%) וכאלה שמעולם לא השתמשו (56%).
אחרי 2002, שיעורי ממוגרפיה סוקרת היו גבוהים (~81%) בקרב משתמשות כיום ובעבר ב-EPT וב-ET, ועלו באופן משמעותי, בקרב כאלה שלא השתמשו מעולם (~62%). שיעורי סרטן שד פולשני, פחתו באופן משמעותי על פני כל תקופת הניסוי (P נטייה ≥ 0.05) עבור כל משתמשות HT, למעט משתמשות כיום ב-EPTי(P נטייה = 0.68). שיעורי DCIS לא השתנו בכל הקבוצות.
החוקרים הסיקו כי שינויים בשיעורי ממוגרפיה סוקרת, על פי שימוש ב-HT, אינם מסבירים את הירידה בהיארעות של סרטן שד פולשני. הנתונים מרמזים כי הפסקת HT היא בעלת השפעה מיידית על שיעורי סרטן שד, מה שמספק תמיכה למנגנון הקובע כי הפסקת טיפול מובילה להשפעה רגרסיבית על הגידול: ניסויים הבוחנים את ההשפעה של השתנות החשיפה ביחס לתוצאות, צריכים להתחשב בחשיפות שונות ובמאפיינים של אינדיבידואלים, כמו גם בשיטות הסקירה ובתדירותן.
מקור: