טיפול כפול בנוגדי טסיות הוא גישה סטנדרטית לטיפול בחולים הסובלים מתסמונת כלילית חריפה (ACS). טיפול משולב באספירין ובאחד ממעכבי (P2Y(12 (קלופידוגרל, פראסוגרל ולאחרונה גם טיקגרלור) הומלץ הן בקווים המנחים של ACC/AHA והן באלה של ESC עבור חולי ACS.
עוד בעניין דומה
טיקאגרלור (ברילינטה, אסטרה זנקה ישראל) הוא דור ראשון של קבוצה חדשה של מעכבי (P2Y(12 הפיכים, שהוסף לאחרונה לקווים המנחים של ACC ו-ESC, לטיפול בחולי ACS. כותבי המאמר סוקרים את הניסויים שהעריכו את הפרמקוקינטיקה, את הפרמקודינמיקה, את היעילות הקלינית ואת הבטיחות של טיקאגרלור, בהשוואה לתרופות נוגדות-טסיות קיימות.
החוקרים הסיקו כי טיקאגרלור במנת העמסה של 180 מ"ג ואחר כך במינון של 90 מ"ג פעמיים ביום, היה יעיל יותר באופן משמעותי ובטוח באופן כללי כמו קלופידוגרל בטיפול בכל חולי ה-ACS, ללא קשר לאסטרטגיית הטיפול.
נוסף לכך, למעט אספירין בהשוואה לאינבו, נמצא כי זוהי ההתערבות הפרמצבטית היחידה שהייתה יעילה בכל הקשור לתמותה קרדיווסקולארית בתוך שנה מהטיפול, באוכלוסייה רחבה של חולי ACS. בימים אלה נבחנת השאלה אם יעילות מפתיעה זו רלוונטית גם לאוכלוסיות אחרות.
מקור: