פגיעה בחוט השדרה

דיווח עצמי מאפשר קביעה מהימנה לגבי רמת התפקוד הסנסורי והמוטורי בגובה S4-5 בפגיעה בחוט השדרה

המחקר בוצע באוסטרליה ובחן את האפשרות להשתמש בדיווח עצמי במקרים שבהם לא דרוש דיוק מוחלט, וכך להימנע מביצוע בדיקה רקטלית. התוצאות מעידות על מהימנות גבוהה של הדיווח העצמי

21.02.2012, 11:18

בדיקה רקטלית היא חלק חיוני בהערכת רמת התפקוד הנוירולוגי במקרים של פגיעה בחוט שדרה. היא מאפשרת לקבוע את רמת התפקוד הסנסורי והמוטורי בגובה S4-5, וכך לקבוע אם מדובר בפגיעה מלאה או חלקית בחוט השדרה, וכן להבדיל בין סוגי פגיעות שונים ולקבוע את חומרת הפגיעה על פי ה- American Spinal Cord Injuries Assocation Impairment Scaleי(AIS). לקביעה זו משמעות פרוגנוסטית לגבי הסיכוי להחלמה נוירולוגית.

עמוד השדרה (אילוסטרציה)

עמוד השדרה (אילוסטרציה)

אולם, כאשר מדובר במחקר לגבי פגיעות בחוט השדרה שאינו עוסק ספציפית בתפקוד הנוירולוגי, ניתן להסתפק בדיוק סביר, אך לא מוחלט, בקביעת רמת התפקוד הנוירולוגי. הימנעות מביצוע בדיקה רקטלית תפשט את ביצוע המחקר, מכיוון שהבדיקה היא בלתי נעימה, במקרים רבים רק רופא מוסמך לבצעה, והיא דורשת אמצעים (חדר פרטי סגור, העברתו של מטופל מכיסא גלגלים למיטה וכדומה). לכן, ביצוע מחקרים כאלה יהיה פשוט הרבה יותר אם יימצא אמצעי פשוט יותר לקביעה של רמת התפקוד הנוירולוגי, כגון דיווח עצמי של המטופל. מטרתו של המחקר הייתה לברר את רמת הדיוק של הדיווח העצמי במקרים אלו.

המחקר כלל 34 משתתפים שטופלו במרפאה לנפגעי חוט השדרה ולא סבלו ממחלות נוספות או ממגבלה ביכולת לשיתוף פעולה. המשתתפים עברו שתי הערכות של התפקוד הנוירולוגי – פעם אחת באמצעות שאלון שהועבר על-ידי עוזר מחקר, ופעם נוספת באמצעות בדיקה מלאה על-ידי רופא שיקום. השאלון כלל 4 שאלות לגבי התחושה ויכולת התנועה בפי הטבעת ובסביבתו, שהתשובה עליהן יכולה להיות "כן", “לא" או "לא בטוח”.

לגבי התחושה – מתוך 24 משתתפים שנמצאו בעלי תחושה בבדיקה גופנית, 23 נמצאו בעלי יכולת כזו גם על פי דיווח עצמי, ומתוך 5 שנמצאו חסרי תחושה, כל ה-5 דווחו על היעדר תחושה. לכן ה-likelihood ratio לגבי תוצאה חיובית (כלומר היחס בין הסבירות שכשיש תחושה בעמוד השדרה תוצאת הבדיקה תהיה חיובית, לסבירות שבהיעדר תחושה תימצא בדיקה חיובית) הוא 1.9 (95%CI 1.0-3.6), וה-likelihood ration לגבי בדיקה שלילית (או היחס בין הסבירות לכך שכשיש תחושה תימצא בדיקה שלילית לבין הסבירות כי בהיעדר תחושה תימצא בדיקה שלילית) הוא 0.1 (95%CI 0.0-0.6).

לגבי התפקוד המוטורי – מתוך 8 משתתפים שנמצאו בעלי יכולת תנועה בבדיקה גופנית, 6 דווחו על יכולת תנועה. מתוך 26 משתתפים חסרי יכולת תנועה, 18 דווחו על חוסר יכולת תנועה. לכן ה-likelihood ratio לגבי תוצאה חיובית הוא 2.4 (95%CI 1.2-4.9), ולגבי תוצאה שלילית 0.4 (95% 0.1-1.2).

החוקרים מסכמים כי דיווח עצמי הוא מהימן במידה סבירה בקביעת התפקוד המוטורי והסנסורי בגובה S4-5 במקרים של פגיעה בעמוד השדרה. דרוש מחקר נוסף על מנת לעצב שאלון שיאפשר את מידת הדיוק הטובה ביותר, וכן לזהות את המטופלים שאצלם דיווח עצמי מהימן יותר.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Harvey et al.;The diagnostic accuracy of self-report for determining S4–5 sensory and motor function in people with spinal cord injury, Spinal Cord. 2012 Feb;50(2):119-22.

נושאים קשורים:  פגיעה בחוט השדרה,  תפקוד נוירולוגי,  דיווח עצמי,  מחקרים
תגובות