חדשות

פרופסור גילי קנת: לעודד התמחות בקרישת דם

יו"ר ועד החברה הישראלית לקרישת דם, בריאיון מיוחד: "הרופאים הצעירים והמתמחים ברוב בתי החולים בארץ נמשכים פחות מדי לתחום"

הוועד המכהן של החברה הישראלית לקרישת דם ישקיע מאמצים במטרה להגביר את ההכרה בתחום הרפואי הספציפי הזה ולעודד כמה שיותר את ההתמחות בו.

פרופסור גילי קנת

פרופסור גילי קנת

יו"ר החברה הישראלית לקרישת דם, פרופסור גילי קנת מהמרכז הרפואי שיבא אמרה בריאיון ל"דוקטורס אונלי" כי "משום מה, הרופאים הצעירים והמתמחים ברוב בתי החולים בארץ פחות נמשכים לתחום זה כיום. עלינו לעשות כל שניתן כדי להעלות את המודעות שלהם לצורך הקיים בהתמחות בנושאי קרישת דם - גם כדי לשמור את ההובלה העולמית שיש לישראל עתה בנושא רפואי זה". הריאיון עם פרופסור קנת התקיים לרגל כנס החורף שהחברה תקיים בסוף השבוע (25-23 בפברואר) בים המלח.

זו הפעם הראשונה שהחברה הישראלית לקרישת דם מקיימת כנס-חורף הנמשך סופשבוע מלא. אל הכנס יגיעו חמישה מרצים אורחים מאירופה "כך שהם יתנו לכנס שלנו גם גוון בין-לאומי", ציינה פרופסור קנת.

כמה חברים יש בחברה הישראלית לקרישת דם?
"כמאה, מהם כשני-שלישים הם רופאים מומחים והאחרים דוקטורנטים או פוסט-דוק וכן עובדי מעבדה בכירים. רוב הרופאים הם המטולוגים או המטולוגים של ילדים, אבל יש ביניהם גם קרדיולוגים, פנימאים ומומחים במקצועות רפואה אחרים".

מי הם חברי הוועד עתה?
"הוועד הנוכחי מכהן מאז מארס 2011, וחבריו, נוסף אלי, הם ד"ר יונה נדיר מהמרכז הרפואי רמב"ם - מזכירת הוועד, ד"ר אמיר קופרמן (בית החולים בנהריה), ד"ר בתיה רוט (הדסה עין-כרם) וד"ר בן-ציון (בנצי) כץ. נציג הדוקטורנטים הוא סגן מנהל המעבדה ההמטולוגית באיכילוב".

במה שונה כנס החורף השנה מקודמיו?
"בעבר קיימנו כנס מהסוג הזה רק בימי ששי. התכנסנו ל-5-4 שעות באולם, שמענו הרצאות והתעדכנו במחקרים. הפעם החלטנו לקיים יותר דיונים ביותר נושאים, וגם לתת הזדמנות לקשירת קשרים מקצועיים וחברתיים".

מדוע כל כך חשוב לדעתך לעודד כעת התמחות בקרישת דם?
"קודם כל משום שלדעתי זה נושא יפהפה. כיום גם ברור שלא ניתן לנהל יחידה העוסקת בקרישת-דם מבלי לסיים התמחות-על והתמקצעות. מקובלת כבר ההערכה כי קרישת-דם הוא נושא קליני ומחקרי שצריך לעניין מגוון רחב מאוד של רופאים מומחים - פנימאים, כירורגים, קרדיולוגים, נוירולוגים, אורתופדים, גינקולוגים ורופאי ילדים. זה מקצוע רב-תחומי המשיק להרבה מאוד מקצועות רפואיים. לאור הדינמיקה בתחום והטיפולים החדשים, התעדכנות מתמדת וקשר עם דיסציפלינות אחרות הם הכרחיים, אבל משום מה מעטים הרופאים הנחשפים לתחום".

האם אין בכל בית חולים בישראל יחידה לקרישת דם?
"מתברר שלא. בבתי החולים הגדולים יש יחידות או מכונים כאלו, אך ההמטולוגים הצעירים פחות נחשפים לנושא, לעיסוק המחקרי והקליני שבו. בוועד החברה הישראלית לקרישת דם, אנחנו מבקשים לטפל בפער הזה שבין המציאות העגומה לבין מה שנדרש. מה שמעניין הוא שישראל היא דווקא מובילה עולמית בהיבטים השונים, הקליניים והמחקריים, בקרישת דם. אבל הדור הצעיר של הרופאים משום מה לא נמשך אל הנושא הזה".

מהי בדיוק הבעיה?
"היעדר המשכיות. יש בישראל מצוינות ומובילות ברמה עולמית בנושאים כמו המופיליה, מחלות דמם וטרומבוזות וקרישת-דם בקרב נשים ובקרב ילדים. יש גם איים של מצוינות בנושאים אחרים, אבל עלינו להגביר את המודעות ולייצר מערכת של חילופי-דעות בין אנשי המקצוע. במיוחד עכשיו, כשנכנסות לשימוש תרופות חדשות נוגדות קרישה. חובה ליידע את הרופאים, לטעמי בכל המקצועות הרפואיים, כיצד עליהם להתנהל עם הדור החדש של התרופות הללו ומהם הסיכונים. ישראל מובילה בתחום מחקרי הקרישה, אולם בחיי היומיום, לאחר פרסום המחקר המבוקר, לא לכל חולה תרופה שכזאת מתאימה. אי-ידיעה מובילה לתקלות".

כיצד תוכל החברה לקרישת דם לטפל בחסר הזה?
"נצטרך לנסח ניירות עמדה ולהפיץ בין כלל הרופאים. יש לפתח מסלולי אינטראקציה בין הרופאים המומחים בתחום לבין כלל עמיתינו העוסקים במקצועות הרפואה השונים. בכל כנס, כפי שכבר נעשה וייעשה גם להבא, יוצגו עדכונים. נציג בכנסים תוצאות מחקרים ומקרי-בוחן שנעשו בישראל. אחד מערוצי הפצת הידע הוא בלי ספק אתר האינטרנט של החברה, שהעלינו רק לאחרונה, ואנחנו מצפים שחברינו הרופאים ישתמשו בו להעלאת תוצאות מחקרים ומאמרים, ולהחלפת דעות על נושאים מקצועיים מגוונים".

הזכרת ניירות עמדה. יש לכם כבר מסמך לקראת הפצה?
"כן, נייר עמדה של החברה בנושא טרומבוציטופניה מושרית בידי הפארין עומד לקראת פרסום".

לפי מה ועד החברה קובע באילו נושאים חשוב להציג ניר עמדה?
"ערכנו סקר בין החברים בחברה הישראלית לקרישת דם ובין חברי איגוד ההמטולוגים וכך קיבלנו תמונה באשר לנושאים שלגביהם יש להכין ניירות עמדה. בקרוב יהיו ניירות עמדה בנושאים נוספים".

מהם הנושאים המרכזיים בכנס החורף בסוף השבוע?
"נתרכז בנושא טרומבוזיס בקרב חולי סרטן וגם בטרומבוזיס בגינקולוגיה ובילדים. כמה עבודות מחקר בנושאים אלו יוצג בכנס".

האם קיימת כיום בישראל מצוקת כוח-אדם רפואי בקרישת דם?
"יש מחסור בהמטולוגים של ילדים ושל מבוגרים, מקצוע ההתמחות הזה מוגדר במצוקה. רוב המתמחים לא פונים להמטולוגיה ולעיסוק בקרישת-דם. זאת למרות שעל-פי חוזר משרד הבריאות מ-2009, בכל בית חולים העוסק בטראומה חייב להימצא כונן המטולוג הבקי – וזה נכתב במפורש – בקרישת דם או מומחה בבנקאות-דם. אלא שהחובה הזאת עדיין אינה מתבצעת".

מדוע?
"אולי משום שקיימת בעיה של זמינות. או של תקנים. מכול מקום, יהיה צורך להכשיר, ממש כחובה, את דור העתיד של המומחים הנדרשים לרפואה הישראלית בנושא חשוב זה".

את נשמעת נלהבת מאוד מהמקצוע
"נכון. אמנם אין ספק שזה מקצוע שיש בו הרבה עומס, אך הוא גם תחום רפואי מגוון, עשיר ומאוד מאתגר. יש הרבה מאד סיפוק לכל מי שעוסק ומתמחה בו. יש גם הרבה תגמול נפשי. ונוסף לכך, יש כאן הרבה מחקר קליני איכותי מאוד. ישראל, שביססה את מעמדה כמובילה, חייבת לטעמי לשמור על מעמדה בצמרת העולמית. הדבר ייעשה רק אם נעודד את הדור הצעיר להתמחות בתחום".

נושאים קשורים:  חדשות,  מקצועות במצוקה,  החברה הישראלית לקרישת דם,  טרומבוזיס,  פרופסור גילי קנת
תגובות