הנקה

משאבת חלב שפועלת כמו תינוק מובילה לשיפור בתפוקת החלב

מחקר זה בחן את יעילותה של משאבת חלב מסוג חדש, שפעולתה מחקה את פעולת היניקה ומבוססת על דפוס פעולה דו-שלבי. דפוס פעולה זה היה יעיל יותר מבחינת תפוקת החלב

14.02.2012, 18:41

נמצא כי תזונה המבוססת על חלב אם מורידה את הסיכון לתחלואה בקרב פגים, וכי הירידה תלוית מינון – כמות חלב גדולה יותר מספקת הגנה טובה יותר. כמויות גדולות של חלב אם חשובות במיוחד ב-28 הימים הראשונים לאחר הלידה. אמהות לפגים נאלצות במקרים רבים לשאוב את החלב באמצעות משאבת חלב, כיוון שהתינוק אינו מסוגל לינוק בעצמו בשבועות או בחודשים הראשונים לחייו, והן מתקשות לשאוב כמויות חלב מספקות.

בקרב אמהות ליילודים בריאים, תהליך היניקה מעודד את ייצור החלב ויש לו תפקיד חשוב בוויסות הכמות המיוצרת. לפיכך כדאי לחקות את תהליך היניקה, מבחינת הקצב ומקצב היניקה בפעולתה של משאבת חלב.

משאבת חלב שפעולתה מבוססת על לימוד תהליך היניקה קיימת כבר בשוק. משאבה זו מבוססת על דפוס פעולה שונה בפרקי זמן שונים – שאיבות מהירות ותכופות (בקצב של 120 לדקה) עד להופעת החלב (במשך שתי דקות או פחות מכך – השואבת יכולה לשנות את הדפוס על פי בחירתה), ושאיבות מרווחות ואיטיות יותר (בקצב של 60 שאיבות לדקה) בהמשך, לאחר הופעת החלב – בדומה לתהליך היניקה של תינוק בריא. מחקר מבוקר אקראית מצא כי משאבה זו יעילה ונוחה לשימוש בקרב אמהות לפגים לאחר ביסוס תפוקת חלב מספקת (להלן תכונה משאבה זו "משאבה סטנדרטית").

בימים הראשונים לאחר הלידה, לפני תחילת ייצור החלב, התינוק אינו יונק בצורה זו, אלא יונק בקצב מהיר ובלתי סדיר. החוקרים שיערו כי לדפוס יניקה זה יש תפקיד בגירוי בלוטות החלב בימים הראשונים לאחר הלידה. עוד שיערו החוקרים כי משאבה שתבוסס על שינוי קצב השאיבה בהתאם לעוצמת הוואקום הנבחרת על-ידי השואבת, ועל הגעה מהירה יותר לשיא הוואקום בכל שאיבה, תחקה טוב יותר את תהליך היניקה ותוביל לייצור חלב מוגבר.

במחקר זה חולקו 105 יולדות שילדו פגים (לפני שבוע 34 להיריון) ל-3 קבוצות. ההקצאה לקבוצות בוצעה פחות מ-24 שעות לאחר הלידה. הקבוצה הראשונה השתמשה במשאבה הניסיונית הן בימים הראשונים, עד לתחילת ייצור החלב (דפוס שאיבה מהיר ובלתי סדיר), והן בהמשך (דפוס פעולה שבו משך השאיבה מותאם למידת הוואקום ושיא הוואקום מהיר יותר) (להלן דפוס EXP-EXP). הקבוצה השנייה השתמשה במשאבה הניסיונית בימים הראשונים, עד לייצור החלב, ובמשאבה הסטנדרטית בהמשך (להלן EXP-STD). הקבוצה השלישית השתמשה במשאבת החלב הסטנדרטית במשך כל תקופת המחקר (להלן STD-STD). המעקב נמשך 14 ימים.

במהלך 5 הימים הראשונים לא נמצאו הבדלים בתפוקת החלב היומית בין שלוש הקבוצות. לאחר מכן נמצא כי כמות החלב היומית הממוצעת בקבוצת EXP-STD הייתה גבוהה יותר מזו של שתי הקבוצות האחרות (335.4 מ"ל לעומת 268.3 מ"ל בקבוצת STD-STD ו-222.2 מ"ל בקבוצת EXP-EXP). ההבדלים נותרו מובהקים עד ליום 13.

תפוקת החלב המצטברת הייתה גם היא גבוהה יותר באופן מובהק בקבוצת EXP-STD החל מיום 8 ועד לתום המחקר. כמו כן, שיעור גדול יותר מהאמהות בקבוצה זו הגיעו לתפוקת חלב יומית של 350 מ"ל (ההבדל נמצא מובהק ביום 7) ושל 500 מ"ל (ההבדל נמצא מובהק בימים 11, 12 ו-14).

תפוקת החלב לדקת שאיבה (שחושבה באמצעות חלוקת תפוקת החלב היומית במשך השאיבה באותו יום) הייתה אף היא גבוהה יותר בקבוצת EXP-STD מאשר בשתי הקבוצות האחרות (ההבדל נמצא מובהק ביום 13).

לסיכום, משאבת חלב המבוססת על דפוסי שאיבה שונים בתחילת השאיבה (עד להופעת החלב) לעומת המשך השאיבה נמצאה יעילה יותר ממשאבה השואבת בקצב קבוע. שילוב דרך פעולה זו עם דפוס פעולה שונה בימים הראשונים לשאיבה, עד לתחילת ייצור החלב, הוביל לתפוקת חלב גבוהה יותר. לעומת זאת, שימוש במשאבה שבה קצב השאיבה מותאם לרמת הוואקום היה יעיל פחות.

חלק מעורכי המחקר מועסקים על-ידי חברת Medela, המייצרת את כל המשאבות שהוזכרו.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Meier et al.;Breast pump suction patterns that mimic the human infant during breastfeeding: greater milk output in less time spent pumping for breast pump-dependent mothers with premature infants, Journal of Perinatology 2012 Feb;32(2):103-10

נושאים קשורים:  הנקה,  פגים,  משאבת חלב,  מחקרים
תגובות