דלקת מפרקים שגרונית

דלקת מפרקים שגרונית RA: טיפול ארוך טווח ב-Adalimumab (יומירה) וב-Methotrexate (מתותרקסאט) יעיל ובטוח לחולי RA

במחקר נמצא כי לאחר 10 שנות טיפול משולב ב-Methotrexate וב-Adalimumab השיגו חולי דלקת מפרקים שגרונית שליטה אפקטיבית במחלה. התגובה לטיפול הייתה טובה יותר בקרב מטופלים שהחלו בטיפול המשולב מוקדם יותר

DEO19 הוא מחקר מבוקר אקראית בהשתתפות חולי דלקת מפרקים שגרונית Rheumatoid Arthritisי(RA) פעילה ומבוססת, ללא תגובה מספקת ל-Methotrexateי(MTX). חולים אלו טופלו ב-Adalimumabי (HUMIRA®) שהוא מעכב Tumer Necrosis Factorי(Anti TNF) וב-MTx למשך שנה. המחקר השווה בין 3 קבוצות של חולים.

שתי קבוצות טופלו ב-MTX+ADA (במינוני ADA שונים – 20 מ"ג ו-40 מ"ג) וקבוצת הביקורת טופלה ב-MTX+placebo. במחקר זה נמצא כי טיפול ב-Adalimumab+Methotrexateי (ADA+MTX) יעיל יותר מטיפול ב-MTX+Placebo k לטיפול בדלקת מפרקים מבוססת. יעילות הטיפול הודגמה מבחינה קלינית (על פי DAS28 שהוא מדד המשלב הערכה קלינית של 28 מפרקים עם רמת CRP ורמת הכאב), מבחינה רדיוגרפית (מדדים הדמייתיים, mTSS – modified total Sharp score הכולל ארוזיות במפרקים והיצרות רווח המפרק) ומבחינה תפקודית (מדד HAQ-DI – disability index of health assesement questionnaire).

 דלקת מפרקים שגרונית

דלקת מפרקים שגרונית (מקור: יוטיוב)

לאחר סיום השלב הראשון של המחקר האקראי שנמשך שנה, נערך מחקר המשך פתוח, ובמהלכו טופלו כל משתתפי המחקר הראשוני (משלוש קבוצות החולים) ב-MTX+ADA במשך 9 שנים נוספות.

מטרת מחקר ההמשך הייתה להעריך את יעילות ואת בטיחות הטיפול המשולב לטווח ארוך, וכן להשוות בין מטופלים שקיבלו את הטיפול המשולב החל מתחילת המחקר המבוקר (קבוצת initial ADA) לבין מטופלים שהחלו לקבל את הטיפול ב-ADA+MTx רק לאחר תום המחקר המבוקר, בתחילת מחקר ההמשך (קבוצת delayed ADA). מכיוון שלא נמצא הבדל משמעותי בין משתתפים שטופלו במינונים שונים של ADA בתחילת המחקר, אוחדו קבוצות המינונים השונים (20 מ"ג ו-40 מ"ג) לצורך ניתוח הנתונים.

הערכה קלינית ותפקודית נקבעה על-ידי מדד ה-DAS28 ומדד ה-HAQ-DI בהתאמה. התקדמות רדיוגרפית נקבעה על-ידי שימוש במדד ה-mTSS אשר הוערך בתחילת המחקר ובהמשך לאחר 1, 8 ו-10 שנים. התקדמות רדיוגרפית הוגדרה כשינוי 0.5 < ΔmTSS. בטיחות הטיפול נבחנה על-פי פרופיל תופעות הלוואי בקרב חולים שנחשפו ל-ADA

המחקר המבוקר כלל 619 משתתפים. המחקר הפתוח כלל 457 משתתפים. 202 משתתפים השלימו טיפול ב-MTX+ADA במשך 10 שנים (במינון ADA של 40 מ"ג אחת לשבועיים).

לאחר 10 שנות טיפול לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות במדדי DAS28 או HAQ-DI, אולם פעילות המחלה המצטברת נותרה גבוהה יותר באופן מובהק בקבוצת delayed ADA. שיעור המשתתפים בשתי הקבוצות שהשיגו תגובה מלאה לטיפול (remission) היה דומה, אולם התגובה לטיפול הייתה נמוכה יותר בקרב משתתפים בקבוצת delayed ADA.

על פי מדדי ההדמיה, שיעור המשתתפים שאצלם לא חלה התקדמות של המחלה היה גבוה יותר בקרב המשתתפים בקבוצת initial ADA, הן לאחר שנת המחקר המבוקר והן לאחר 9 שנים נוספות (51% בקבוצת initial ADA לעומת 39% בקבוצת delayed ADA), אולם ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (P=0.18). בקרב משתתפים בקבוצת delayed ADA, השינוי במדד mTSS לאחר 10 שנים לעומת המצב ההתחלתי היה גדול יותר (6.2 נקודות לעומת 0.7 נקודות, P=0.002). מבין המשתתפים שאצלם חלה החמרה מבחינת ממצאי ההדמיה, ההחמרה הייתה חמורה יותר בקרב משתתפים בקבוצת delayed ADA.

בבחינת מדד שהוגדר כ-comprehensive disease control, שהורכב משילוב כלל המדדים שהוזכרו לעיל (DAS28,HAQ ו-mTSS), נמצא כי יותר משתתפים בקבוצת initial ADA השיגו שליטה טובה במחלתם לאחר 10 שנות טיפול.

במהלך 9 שנות הטיפול הנוספות (3,089 שנות אדם של חשיפה לטיפול) לא זוהו תופעות לוואי מעבר לאלו שזוהו במחקר המקורי.

החוקרים מסכמים כי לאחר 10 שנות טיפול ב-MTX+ADA, המטופלים השיגו שליטה אפקטיבית במדדי המחלה, והטיפול נמצא בטוח. המחקר מדגים כי במעקב של 10 שנות טיפול התגובה הטיפולית נמצאה טובה יותר בקרב מטופלים שטופלו ב-ADA החל מתחילת המחקר, לעומת מטופלים שהחלו לקבל טיפול ב-ADA שנה מאוחר יותר.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

מקור:
Keystone et al.; Initial combination therapy with Adalimumabplus Methotrexate leads to better long-term outcomes in patients with advanced Rheumatoid Arthritis: analysis of the final 10-year results of an open-label extension of a phase 3 trial, Presented at 2011 ACR/ARHP Annual Scientifi c Meeting in Chicago, Illinois, United States, November 5–9, 2011

נושאים קשורים:  דלקת מפרקים שגרונית,  methotrexate,  Adalimumab,  מחקרים
תגובות