חדשות

נדחתה בקשת תובע להקליט בדיקות של מומחה מטעם הנתבע ללא הסכמת המומחה/נתבע

בית המשפט קבע כי לא ניתן לראות במומחה הרפואי בעל דין שכנגד, שמטרתו להכשיל את התובע. הרצון לתעד כל דבר בראיה אובייקטיבית הוא ברור, אך מנגד עומד אינטרס ציבורי חשוב שלא להאריך ולסרבל את ההליך המשפטי יתר על המידה

לאחרונה דנו בבית המשפט העליון כבוד השופטים א' ריבלין, י' דנציגר ונ' הנדל בבקשה של תובע להקליט את הבדיקות המבוצעות על-ידי מומחים מטעם הנתבע, ללא הסכמת המומחה/הנתבע. רצ"ב תמצית פסק הדין בתוספת דגשים אחדים שלי.

העובדות:
במסגרת עבודתו כמאבטח במשחק כדורסל, הרים המבקש חפץ שהתגלה כחזיז והתפוצץ בידו, וכתוצאה מכך נגרמו לו, לטענתו, נזקים גופניים ונפשיים. על רקע זה הגיש המאבטח תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. המשיבים, בין היתר מדינת ישראל, עיריית ירושלים ואיגוד הכדורסל, ביקשו לבדוק את הנפגע באמצעות מומחים מטעמם, אך הוא התנה את הסכמתו בכך שיותר לו להקליט את מהלך הבדיקות.

בית המשפט המחוזי קבע, כי אין כל נתון ייחודי התומך בהקלטת הבדיקה במקרה זה. על החלטה זו הגיש המאבטח בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתו ההקלטה היא ראיה אותנטית, שיכולה לסייע לגילוי האמת. מנגד טענו המשיבים כי ההקלטה עלולה לפגוע בזכותו של המומחה לבצע את עבודתו על פי מיטב שיקולו והבנתו.

החלטת בית המשפט:
השאלה המתעוררת בתיק זה היא שאלה עקרונית שטרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. על פי תקנה 128(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 משהגיש צד חוות דעת, הרי שניתן לדרוש ממנו להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה רפואי מטעמו. ככל שבעל הדין לא נענה לדרישה האמורה ללא הצדק סביר, הדבר כרוך בסנקציה המוסדרת בתקנה 137(ב) לתקנות סד"א, ולפיה לא יזדקק בית המשפט להוכחה של עניין שברפואה מטעמו.

אמנם הבדיקה אצל המומחה מטעם הנתבע נושאת ייחודיות משל עצמה, אולם לא ניתן לראות במומחה הרפואי, בהיותו רופא המחויב לכללי האתיקה של הרופאים, בעל דין שכנגד, שמטרתו להכשיל את התובע.

בית המשפט ציין, כי טענת הנפגע שקבלת עמדתו תביא לבדיקה אותנטית ומדויקת יותר אינה בהכרח נכונה, שכן מלאכת הבדיקה שמבצע המומחה מצריכה מיומנות וריכוז של הבודק ושל הנבדק, והכנסת מכשיר הקלטה עלולה להשפיע על איכות המלאכה. עוד נקבע כי אין מקום להנחה שהצגת דברי התובע שנאמרו במהלך הבדיקה על ידי המומחה תלקה באי-דיוק שההקלטה תביא לחשיפתו.

רצון עורכי הדין לתעד כל דבר בראיה אובייקטיבית הוא אינטרס נהיר, אך מנגד עומד אינטרס ציבורי ברור וחשוב שלא להאריך ולסרבל את ההליך המשפטי יתר על המידה. על אחת כמה וכמה עת עסקינן לא בהליך העיקרי אלא במעין הסדר המלווה את ההליך. הכנסת הקלטה לתוך חדר הבדיקה משמעותה הכנסתה לתוך היכל המשפט, על כל המשתמע מכך. נוסף לכך, הדרישה לתיעוד מקסימאלי לא תסתיים דווקא בנקודה מושא הדיון, אלא תתפרס גם למקומות נוספים. נקבע כי המחיר גבוה מדי אף ביחס לסוגיה המתעוררת בתיק זה.

נקודת המוצא היא כי תובע המבקש להקליט את מהלך הבדיקה אינו רשאי לעשות כן בסתר, אולם ככל שכל הגורמים המעורבים יסכימו להקלטה, הרי שאין לאסור את פעולת ההקלטה כשלעצמה, ובהיעדר איסור מפורש בתקנות אין לשלול במקרה קיצוני (דגש שלי) מתן היתר להקליט את הבדיקה חרף התנגדות הנתבע או המומחה.

הבקשה נדחתה.

הערת הכותבים:

שוב להדגיש שהמלל הוורבאלי המוקלט מהווה רק נדבך חלקי של מערך
נרחב של שפת גוף, תגובות בלתי מילוליות, עלייה במתח ובהתרגשות.
מדדים לא מילוליים אלו הינם חלק חשוב ומכריע בעיבוד הנתונים לאבחנה
וחוות דעת סופיים.

הכנסת אביזר הקלטה היא בהכרח הכנסת צופה זר ומסיח המפריע לקולחות,
נינוחות וספונטאניות של הבודק ושל הנבדק כאחד. הנבדק ישתדל אז להיות
זהיר ולא יחשוף היבטים שנראים לו בלתי רצויים לצורך העניין, וזה הדין גם לגבי
הבודק שמאבד את מיקודו באינטראקציית הבדיקה ומושפע ממכשיר הקלטה.

לסיכום, הקלטה של הבדיקה פוגמת בטבעיות ובספונטאניות של האינטראקציה
האינטימית של הבדיקה הפסיכיאטרית ואינה מעבירה שת המימד של המשתנים
הלא וורבאליים והחשובים לביסוס האבחנתי. בתחושתי היא מהווה זילות של מעמד
הבדיקה הרפואית, ובעצם מכתיבה טון חשדני ולעתים גם פרנואידי לאינטראקציה
של רופא מול נבדק.

נושאים קשורים:  חדשות,  משפט,  בדיקת מומחה,  הקלטת בדיקות,  תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף
תגובות