דיכאון

השלכות נפשיות של טביעת ספינות

טביעת הספינה קוסטה קונקורדיה מדגימה את הקלות הבלתי נסבלת שבה יכול נופש להפוך לטרגדיה ולגרום להפרעות נפשיות קצרות או ארוכות טווח בקרב הניצולים

טביעת הספינה קוסטה קונקורדיה מדגימה מחדש את הקלות הבלתי נסבלת שבה יכולים נופש ומסע תענוגות להפוך לטרגדיה הכרוכה באבדן חיי אדם ובחשיפת נופשים רבים לסכנת חיים ולסבל, וכן באבדן ציוד אישי ובאכזבה של אי-מימוש הציפיות לנופש מרגיע ומרענן. לצערנו, האירוע גם חושף אותנו לקלות המאיימת של סטייה מנהלים מסיבות אינפנטיליות, להתנהגות מבזה ולא מקצועית של קברניט האנייה ולבסוף להצעת פיצוי לא מושכת במיוחד (30% הנחה בנסיעות הבאות בחברה אם הנוסעים יחליטו לשמור אמונים לחברה). לצד הנ"ל תיתכן הופעה של הפרעות נפשיות קצרות או ארוכות טווח בקרב הניצולים, ונדגים זאת באמצעות סקירה של שלושה מחקרים.

חשיפה לאירוע טראומטי כגון טביעה של ספינה יכולה לגרום להופעה של הפרעות נפשיות רבות. הפרעות אלה כוללות דיכאון וחרדה ובעיקר הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית (PTSD). מחקרים רבים חקרו את הנושא בקרב אוכלוסיות שונות. המידע נאסף ונאמד בעזרת שאלונים (כגון IES, דיסוציאציה פריטראומטית, אירועי חיים לפני ואחרי האסון) וראיונות דיאגנוסטיים שנעשו לאחר האסון.

ספינה טובעת (אילוסטרציה)

ספינה טובעת (אילוסטרציה)

YULE חקר ילדים ששרדו את אסון טביעת הספינה ג'ופיטר באוקטובר 1988 במימי יוון. הניצולים ענו על סדרת שאלונים 5–9 חודשים לאחר האסון והושוו לקבוצת ביקורת. בקרב הניצולים נמצאו שיעורים גבוהים יותר של דיכאון וחרדה. הם דיווחו על יותר פחדים, במיוחד מגירויים הקשורים לטראומה. תוצאות ה-IES שלהם היו גבוהות יותר ודומות למבוגרים שחוו אסונות אחרים. במחקרי המשך שנעשו נמצא שכשנה לאחר האירוע ענו חצי מהילדים על הקריטריונים האבחנתיים של PTSD על פי ה- DSM-III-R.

Bolton וחבריו בדקו ילדים ומתבגרים לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח שנובעות מטראומה. הנבדקים היו בשנות העשרה כששרדו את אסון ג'ופיטר כמה שנים קודם והושוו לקבוצת ביקורת. אצל הניצולים נמצא שיעור גבוה יותר של הפרעות חרדה והפרעות אפקטיביות, במיוחד בקרב אלו שפיתחו PTSD. נמצא שמועד התחלת ההפרעות השונות נע בין מיד לאחר האסון עד שנים לאחר מכן.

ברג וחבריו חקרו צוות של צוללת שנאלץ לנטוש את ספינתו בלב ים לאחר שהוצפה ועלתה באש. שבעה חודשים לאחר מכן ענה הצוות על סדרת סקרים שעסקו בחשיפה לאירוע וכללו את התגובות הרגשיות הראשונות שלהם, דיסוציאציה פריטראומטית, אירועי חיים אחרי האסון, אומדן ביטחון נוכחי ותסמינים של PTSD ודיכאון.

נמצא ש- 9.1% התאימו לקריטריון ה-PTSD, אך אף אחד לא מילא הקריטריונים לאבחנה של דיכאון. כמו כן, נמצא שרמות גבוהות של תסמיני דיכאון קשורות לחשיפות קודמות לטראומה, אירועי חיים שקרו אחרי כן ורמות גבוהות של תסמיני PTSD. רמות גבוהות יותר של תסמיני PTSD נקשרו לדיסוציאציה פריטראומטית ותגובות רגשיות ראשוניות. לפיכך, החוקרים הסיקו שחשיפה קיצונית של צוות מיומן מאוד לאירועים שיש בהם פוטנציאל לאסון לא בהכרח תגרום לרמות גבוהות של תסמינים פוסט-טראומטיים, ואילו לאירועי חיים שהתרחשו לפני ואחרי האסון יש תפקיד חשוב ברמות התסמינים לאחר האסון.

על סיפון הקוסטה קונקורדיה לא היו הרבה ניצולים כל כך חסינים... בחישוב גס, מתוך 4,200 ניצולים ייתכן שכמה מאות יפתחו הפרעות נפשיות משמעותיות.

ביבליוגרפיה:

Berg JS, Grieger TA, Spira JL. Psychiatric symptoms and cognitive appraisal following the near sinking of a research submarine. Mil Med. 2005 Jan;170(1):44-7.

Bolton D, O'Ryan D, Udwin O, Boyle S, Yule W. The long-term psychological effects of a disaster experienced in adolescence: II: General psychopathology. J Child Psychol Psychiatry. 2000 May;41(4):513-23.

Yule W. Post-traumatic stress disorder in child survivors of shipping disasters: the sinking of the Jupiter. Psychother Psychosom. 1992;57(4):200-5.

נושאים קשורים:  דיכאון,  חרדה,  הפרעת דחק פוסט טראומטית,  טביעת הקוסטה קונקורדיה,  מחקרים
תגובות