סרטן המעי הגס

צריכת סיבים תזונתיים ודגנים מלאים קשורה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס

מטה-אנליזה שבחנה את הקשר בין צריכה של סיבים תזונתיים ודגנים מלאים לבין היארעות סרטן המעי הגס מצאה כי צריכה כללית של סיבים וצריכה של סיבים ממקור דגנים קשורה לירידה בסיכון

23.01.2012, 22:31

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו, ובשנת 2008 אובחנו בעולם 1.2 מליון מקרים, שהם כ-9.7% מכלל מקרי הסרטן. מחקרים שונים מצאו קשר בין גורמים סביבתיים לבין סרטן המעי הגס, וגם בין גורמים תזונתיים לסרטן זה - הוכח כי יש קשר בין צריכת בשר אדום או מעובד וצריכת אלכוהול לבין סיכון מוגבר.

כבר בשנת 1970 הועלתה השערה כי צריכה מוגברת של סיבים מורידה את הסיכון, וזאת על סמך שיעור נמוך של מקרי סרטן המעי הגס בקרב תושבי כפרים באפריקה שתזונתם כוללת כמות גדולה של סיבים. הוצעו כמה מנגנונים אפשריים להורדת הסיכון בשל צריכת סיבים מוגברת (דילול הקרצינוגנים בחלל המעי, זמן מעבר קצר יותר, וכדומה), אולם תוצאותיהם של מחקרים בנושא לא היו עקביות.

לחם מלא (אילוסטרציה)

לחם מלא (אילוסטרציה)

במטה-אנליזה זו נבחנו כל המחקרים הפרוספקטיביים בנושא, וכן נבחן הקשר בין צריכת סיבים ממקורות שונים לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. בכמה מחקרים הועלתה האפשרות שצריכת דגנים מלאים, שהם מקור חשוב לכמה ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים, קשורה בסיכון מופחת לסרטן המעי הגס. מטה-אנליזה זו התייחסה גם לכך.

לגבי צריכת סיבים כללית – בהשוואה בין רמת הצריכה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר, נכללו 19 מחקרים ונמצא סיכון יחסי של 0.88 (95%iCI 0.82-0.94). לגבי השפעת שיעור הצריכה – נותחו 16 מחקרים שכללו 1,985,552 משתתפים ו-14,514 מקרים של סרטן המעי הגס. נמצא כי עלייה של 10 גרם בצריכת הסיבים היומית הובילה לסיכון יחסי של 0.90 (95%iCI 0.86-0.94). לא נמצאה הטרוגניות בין המחקרים. הירידה בסיכון הייתה מובהקת לגבי סרטן המעי הגס, אך לא לגבי סרטן הרקטום.

לגבי סיבים שמקורם בירקות, פירות וקטניות – לא נמצאה ירידה מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן המעי הגס בעקבות צריכה גבוהה של סיבים שמקורם בפירות (סיכון יחסי של 0.94, 95%iCI 0.85-1.04 בהשוואה בין רמת הצריכה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר), בירקות (סיכון יחסי של 0.98, 95%iCI 0.91-1.06), ובקטניות (סיכון יחסי 0.89, 95%iCI 0.78-1.02).

לגבי סיבים שמקורם בדגנים – נמצאה ירידה מובהקת בסיכון: סיכון יחסי של 0.90 (95%iCI 0.83-0.96) נמצא בהשוואה בין רמת הצריכה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר. כמו כן, על פי 8 מחקרים שכללו כ-1.5 מיליון משתתפים ו-9,487 מקרי סרטן, נמצא סיכון יחסי של 0.90 (95%iCI 0.83-0.97) עבור כל עלייה של 10 גרם בצריכה היומית, ללא הטרוגניות בין המחקרים.

לגבי צריכת דגנים מלאים – נמצאה ירידה משמעותית בסיכון: סיכון יחסי של 0.79 (95%iCI 0.72-0.86) נמצא בהשוואה בין רמת הצריכה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר. ירידה דומה בסיכון נמצאה הן לגבי סרטן המעי הגס והן לגבי סרטן הרקטום, אולם לגבי סרטן הרקטום, התוצאה לא הייתה מובהקת סטטיסטית. בשישה מחקרים שכללו כ-770,000 משתתפים ו-7,941 מקרי סרטן, נמצא סיכון יחסי של 0.83 (95%iCI 0.78-0.89) בכל עלייה של שלוש מנות (90 גרם) ליום בצריכת הדגנים המלאים. שוב, התוצאה נמצאה מובהקת לגבי סרטן המעי הגס, אך לא לגבי סרטן הרקטום.

החוקרים מסכמים כי עלייה של 10 גרם ליום בצריכת הסיבים התזונתיים נמצאה קשורה לירידה של כ-10% בסיכון לסרטן המעי הגס, ועלייה של 90 גרם ליום בצריכת דגנים מלאים נמצאה קשורה לירידה של 20% בסיכון. הירידה בסיכון הייתה תלויית מינון, והייתה גדולה יותר ככל שעלתה הצריכה.

תוצאה זו חשובה בהיבט של בריאות הציבור, ותומכת בהמלצות להגביר את צריכת הסיבים התזונתיים והדגנים המלאים (אשר נמצאו בעלי השפעה מיטיבה גם לגבי מחלות אחרות). כמו כן, מחקר זה מראה כי מקור הסיבים התזונתיים הוא בעל השפעה – נמצאה ירידה בסיכון לגבי צריכת סיבים כללית וסיבים ממקור דגנים, אך לא לגבי סיבים ממקור ירקות, פירות וקטניות. יש לערוך מחקרים נוספים לגבי מקורות הסיבים השונים.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Aune et al.;Dietary fibre, whole grains, and risk of colorectal cancer: systematic review and dose-response meta-analysis of prospective studies, BMJ. 2011 Nov 10;343:d6617

נושאים קשורים:  סרטן המעי הגס,  דגנים מלאים,  סיבים תזונתיים,  מחקרים
תגובות