במחקר חדש שנערך בפקולטה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע נמצאו הבדלים מהותיים בין משתמשים שרכשו מומחיות בהפעלת מערכת לפרסקופיה, לבין משתמשים מתחילים, וזאת לגבי התפיסה החושית שלהם. המחקר יוצג בחודש הבא בכנס מדעי רפואי בארה"ב. הוא תרם לשיפור ההבנה בדבר השפעות של עיוותים במידע תחושתי, כשהם מועברים בניתוח בכירורגיה זעיר-פולשנית. כמו כן, הראה המחקר כי יש הבדלים מהותיים באסטרטגיות התפיסתיות והמוטוריות בין המשתמשים המומחים.
בלפרוסקופיה המנתח עובד באמצעות מכשירים מוארכים המוכנסים לגוף החולה דרך חתך קטן בדופן הבטן. באמצעות טכנולוגיה זאת משיגים צמצום באבדן הדם, בכאבים ובסיבוכים. גם זמן האשפוז מתקצר ויש פחות צלקות. אלו רק חלק מיתרונותיו של הניתוח בכירורגיה זעיר-פולשנית לעומת ניתוח פתוח מסורתי.
אולם, כאשר מנתחים מבצעים תמרונים כירורגיים באמצעות לפרוסקופ, הם עומדים בפני אתגרים שונים בשל "אפקט נקודת המשען" הנוצר בנקודת הכניסה לגוף. אתגרים אלו כוללים היפוך והכפלה בתנועותיהם והפעלת כוחות שונים. עד כה נחקרה בהרחבה סוגיית נקודת המשען, המשנה את תנועתם של המנתחים. עתה מגלה המחקר גם פרטים חדשים לגבי התפיסה התחושתית דרך המכשיר הלפרוסקופיה - נושא שלא זכה עד כה לתשומת לב רבה.
המחקר, שבוצע בחסות הקרן הדו-לאומית BSF ישראל- ארה"ב, הוא פרי שיתוף פעולה בין ד"ר אילנה ניסקי וד"ר אמיר קרניאל מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון, הסטודנט עמית מילשטיי וכן הרופאים פרופסור סנדרו מוסא-איוולדי וד"ר פליקס הואנג מהמכון לשיקום של שיקאגו (RIC), ופרופסור קרלה פוג, רופאה מנתחת וחוקרת מאוניברסיטת נורת'ווסטרן.
ד"ר אילנה ניסקי והסימולטור (צילום: אונ' בן גוריון)
ד"ר ניסקי הסבירה: "תחושת המגע כוללת כל מה שקשור לחוש המישוש - תחושה של כוחות, טקסטורות, לחות, טמפרטורה ועוד. התמקדנו בתחושת הכוחות. המחקר בחן את אפקט "נקודת המשען" ואת השפעתו על תפיסת המנתח לגבי קשיחותה של הרקמה".
כדי ללמוד באופן שיטתי על האפקט, חיברו החוקרים סימולטור מכני למכשיר הלפרוסקופיה. המערכת הרובוטית ייצרה כוחות כפונקציה של מיקום קצה הזרוע הרובוטית. משתתפי הניסוי באו במגע עם זוגות של רקמות וירטואליות. הם התבקשו לענות על השאלה איזו רקמה קשיחה יותר. על סמך תשובות הנבדקים בתנאי הניסוי השונים, חושבה ההטיה בתפיסה הנגרמת עקב 'אפקט נקודת המשען'".
הסימולאטור המכני המחובר למכשיר הלפרוסקופיה (צילום: אונ' בן גוריון)
בניסוי השתתפו שתי קבוצות: משתמשים "מתחילים" - סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון, וקבוצת "מומחים" - סטודנטים לרובוטיקה מהמעבדה לבקרת תנועה חישובית באוניברסיטה. האחרונים עובדים באופן קבוע עם מערכות רובוטיות המייצרות תחושת מגע. ד"ר ניסקי (כיום בהשתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה): "נתגלה כי תפיסת הנוקשות בקבוצת ה'מתחילים' הייתה מוטה עקב אפקט נקודת המשען. 'מומחי התחושה' הושפעו מהטיה זו במידה מועטה הרבה יותר".
הממצאים במחקר עשויים לסייע בפיתוח טכניקות הכשרה למנתחים ולתרום לשיפור התוצאות הכירורגיות.
המחקר יוצג בחודש הבא בכנס על רפואת העתיד, MMVR19/NextMed, שיתקיים בניופורט ביץ', קליפורניה (11-9 פברואר).
