במחקר מופיעים דיווחים לגבי סיכון גבוה למלנומה שניונית אחרי סרטן שד. כמה ראיות רמזו כי רמות גבוהות של אסטרוגן עלולות להיות מעורבות באטיולוגיה של מלנומה. לפיכך, שימוש באנטי-אסטרוגנים אמור להיות קשור לסיכון נמוך למלנומה.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו את ההיארעות של מלנומה בקוהורט של חולות סרטן שד מטופלות או לא מטופלות באנטי-אסטרוגנים, עם נתונים ממרשם הסרטן בג'נבה. הקוהורט כלל 7,360 נשים שאובחנו כחולות סרטן שד בין השנים 1980 ל-2005. כ-54% מנשים אלה קיבלו אנטי-אסטרוגנים. כל הנשים היו במעקב עד דצמבר 2008.
החוקרים השוו בין שיעורי ההיארעות של מלנומה בעור בקרב חולות מטופלות באנטי-אסטרוגנים או חולות שאינן מטופלות באנטי-אסטרוגנים, לבין שיעורי ההיארעות הצפויים בקרב נשים באוכלוסייה הכללית, לפי גיל ויחסי היארעות מתוקננים (SIR) לתקופה.
34 נשים פיתחו מלנומה במהלך תקופת המעקב. בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, הסיכון למלנומה היה גבוה יותר בקרב חולות שלא טופלו באנטי-אסטרוגנים (SIR: 1.60, 95% CI: 1.08 – 2.12, P=0.02). בניגוד לכך, הסיכון היה קרוב ל-1 (SIR: 0.98, 95% CI: 0.40 – 1.56, P=0.57) עבור חולות שקיבלו טיפול באנטי-אסטרוגנים.
החוקרים הסיקו כי ניסוי זה מרמז על כך שטיפול באנטי אסטרוגנים משפיע על הסיכון למלנומה לאחר סרטן שד. החוקרים ציינו כי אמנם תוצאותיהם מאשרות את ההשערה שאסטרוגנים עשויים למלא תפקיד בהיקרות של מלנומה, אך יש צורך לבחון זאת שוב במסגרת ניסוי גדולה יותר עם נתונים לגבי ערפלנים פוטנציאליים.
מקור: