חדשות

עלייה של כ-30% במקרים של היפרדות שליה בישראל בעשור האחרון

כך נמסר בכנס מקצועי ארצי של רופאים גינקולוגים ומיילדים שערכו בית החולים "סורוקה" ואוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע

בכנס רפואי מקצועי בנושא דימום בהיריון שנערך בשבוע שעבר במרכז הרפואי-אוניברסיטאי "סורוקה" בבאר-שבע השתתפו רופאים-מומחים למיילדות וגינקולוגיה מכל הארץ.

פרופסור אייל שיינר (צילום: בי"ח סורוקה)

פרופסור אייל שיינר (צילום: בי"ח סורוקה)

פרופסור אייל שיינר, רופא-בכיר בחטיבת מיילדות וגינוקולגיה ב"סורוקה", דיווח בכנס כי במחקר שהתבצע במחלקתו בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נצפתה עלייה מדאיגה של כ־30% במספר מקרי היפרדות השליה בעשור האחרון – עלייה משישה לשמונה מקרים לכל אלף לידות. על המחקר דווח ב־ Journal of Maternal Fetal Neonatal Medicine.

פרופסור שיינר מסר כי דמם בהיריון הוא תופעה שכיחה. בתחילת ההיריון דימום מוגדר כהפלה מאיימת, אבל במקרים רבים מדובר בדימום חסר משמעות מסיבות אחרות - כמו למשל דמם השרשה. במחצית השנייה של ההיריון, דמם יכול להיות ביטוי לתופעות מדאיגות כמו היפרדות שליה. בעת היפרדות השליה היא ניתקת מדופן הרחם טרם יציאת העובר. זו סיבה מרכזית לתחלואה של האם ולתמותה של העובר.

במחקר התברר כי היפרדות שליה שכיחה יותר בקרב נשים מעל גיל 35 ובקרב נשים לאחר ניתוחים קיסריים - שתי תופעות שהולכות ונעשות נפוצות יותר בעשורים האחרונים. אוכלוסיית המחקר כללה 184,111 אלף לידות, מתוכן תועדו 1,365 לידות עם היפרדות שליה. הסיבוכים בקרב קבוצת הנשים שחוו היפרדות שליה היו משמעותיים: דימום רב שהצריך טיפול במנות דם, לידה בניתוח קיסרי ואף מקרים של כריתת רחם. גם סיבוכים הקשורים לעובר במקרים של היפרדות השליה היו קשים ונמצאו שיעורי תמותה גבוהים באופן משמעותי.

אולטרסאונד (אילוסטרציה)

אולטרסאונד (אילוסטרציה)

פרופסור שיינר הדגיש כי חשיבות המחקר היא בכך שלאור העלייה במקרי היפרדות השליה ובהיעדר כלים אמינים לחיזוי או למניעת התופעה, על הרופאים לנסות ולאתר הריונות עם גורמי סיכון להיפרדות שליה על מנת לנסות ולמנוע סיבוכי היריון ולידה קשים. עוד נמסר בכנס כי דמם בהיריון יכול להופיע בכ־20% מההריונות. התופעה מדאיגה ואין להקל בה ראש.

פרופסור משה מזור מ"מ יו"ר החטיבה למיילדות וגינקלוגיה ב"סורוקה" מסר כי דימום וגינאלי נתפס בדרך־כלל בהקשר להפלות בשליש הראשון והשלישי להיריון ובהקשר של שליית פתח או היפרדות שליה (בהמשך ההיריון). נוטים לחשוב שלידה מוקדמת מתחילה בדרך כלל בצירים או בירידת מי שפיר. דימום לא נתפס כסיבה ללידה מוקדמת. אולם בקרב 30%-25% מהנשים הסובלות מלידה מוקדמת, היו סימנים של דימומים בשליש הראשון או השני להריונן.

במקרים אלו יש להסביר למטופלות כיצד דימום וגינאלי עלול להוביל להתפתחות של לידה מוקדמת ויש אף מקום לטיפול תרופתי. טיפול נכון עשוי להקטין את שיעור הלידות המוקדמות. ב"סורוקה" נערכים עתה כמה מחקרים בנושא זה, בהשתתפות חוקרים נוספים, הממומנים על-ידי מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH).

בכנס דובר גם על הגישה הקלינית לדימומים בהיריון, ועל כמה מצבי דמם במחצית הראשונה להיריון: הריונות חוץ רחמיים, מחלות אונקולוגיות בהיריון וטיפולים כמו טיפול נמרץ וטיפול המטולוגי.

נושאים קשורים:  חדשות,  אוניברסיטת בן גוריון,  פרופסור אייל שיינר,  מיילדות,  המרכז הרפואי "סורוקה",  סיבוכי היריון,  פרופסור משה מזור,  היפרדות שלייה
תגובות
 
אוטוטוטו אמא
21.08.2013, 14:41

אני בשבוע 16 ויש לי היפרדות שילייה 32 מ"מ (בקצה השילייה, מעל צוואר הרחם) + שילייה נמוכה המגיעה לצוואר הרחם.
אגב, מסכת הדימומים-הפרשות החלה כבר בשבוע 7 ולאחר מכן בשבוע 14, בכל פעם למשך שבוע לפחות ולסירוגין.

מזה אומר? מה הסיכונים של העובר ושלי? האם זה מתאחה? יודעים איך אפשר למנוע היפרדות גדולה יותר? יש משהו שיכול לעזור?