ADHD היא הפרעה שכיחה. שכיחותה בקרב ילדים בגיל בית הספר נעה בין 2.4% ל-19.8%. מאפייני ההפרעה הם ירידה בקשב, היפר-אקטיביות ואימפולסיביות. ילדים הסובלים ממנה נוהגים להפריע ללימודים בכיתתם והישגיהם בלימודים נמוכים יחסית.
עוד בעניין דומה
הפרעות קשב וריכוז (אילוסטרציה)
קיימת קו-מורבידיות עם מספר מצבים כגון טיקים, הפרעות למידה, חרדה, oppositional defiant disorder, conduct disorder, וכדומה. המנגנונים העומדים בבסיס ההפרעה אינם ידועים, אך נראה כי זו הפרעה בתפקוד אזורים קורטיקליים מסוימים (cingulate, frontal, parietal) וחוסר איזון במערכות הדופמינרגית והנוראדרנרגית.
קיימות שתי קבוצות תרופות שנמצאו יעילות בטיפול ב-ADHD: קבוצת הסטימולנטים, הכוללת methylphanidate הזמין בשחרור מיידי או בשחרור מושהה (OROS – osmotically released) וכן dexamphetamine ו-mixed amphetamine salts, וקבוצת הנון-סטימולנטים, הכוללת את ה-atomoxetine, שהוא selective norepinephrine reuptake inhibitor, וכן אנטי-דפרסנטים טריציקליים ו- bupropion.
גם methylphanidate וגם atomoxetine נמצאו יעילים בטיפול ב-ADHD לעומת פלסבו. מטה-אנליזה זו (שכללה גם סיכום של כלל הנתונים מ-8 מחקרים) בחנה 9 מחקרים שהשוו בין התרופות. ניתוח התוצאות בוצע על פי שאלון שמילאו ההורים, ובו 18 שאלות שהניקוד לגבי כל אחת מהן נע בין 0-3, כך שהציון הסופי נע בין 0 ל-54. ההפרש הממוצע המשוקלל (standardized mean difference – SMD) בין התוצאות לגבי שתי התרופות חושב.
2,762 ילדים בני 6–16 שנים נכללו במחקרים השונים, ו-77.6% היו בנים. חמישה מחקרים השוו בין atomoxetine לבין immediate release methylphanidate ו-3 השוו בין atomoxetine לבין OROS methylphanidate. המינון המקסימלי של atomoxetine היה בטווח של 1.28-1.56mg/kg והמינון של immediate release methylphanidate היה בטווח של 0.8-1.12mg/kg. המחקרים נמשכו 3–10 שבועות.
לא נמצא הבדל מובהק בין התגובה ל-methylphanidate לבין התגובה ל-atomoxetine. בניתוח על פי סוג ה-methylphanidate נמצא הבדל מובהק בין atomoxetine לבין OROS methylphanidate (כלומר יעילות גבוהה יותר של OROS methylphanidate), אולם לא בין atomoxetine לבין methylphanidate בשחרור מיידי.
לא נמצאו הבדלים בין התרופות בהפסקת הטיפול במהלך המחקר (מסיבות שונות), נתון ששימש מדד כללי לבטיחות ונסבלות הטיפול.
החוקרים מסכמים כי יעילותם של atomoxetine ו-methylphanidate בשחרור מיידי זהה בטיפול ב-ADHD בקרב ילדים ומתבגרים, אולם OROS methylphanidate (בשחרור מושהה) נמצא יעיל יותר מ-atomoxetine, ועליו להיות קו הטיפול הראשון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
