החלטות טיפוליות בסרטן שד נשנה (recurrent) מבוססות בדרך כלל על סטטוס הקולטנים לאסטרוגן (ER), פרוגסטרון (PgR) ו-HER2 של הגידול הראשוני. מחקרים רטרוספקטיביים מרמזים על אי-התאמה בין התבטאות קולטן של סרטן שד ראשוני לסרטן שד נשנה.
עוד בעניין דומה
ניתוח מרוכז של נתוני חולות משני מחקרים פרוספקטיביים גדולים שכללו נטילת ביופסיות מנגעים נשנים התקבלו מחולות שהסכימו לכך. הרקמות נבדקו עבור ER ו-PgR באמצעות אימונוהיסטוכימיה ועבור HER2 באמצעות FISH. סטטוס קולטנים של מחלה נשנית הושווה לזה של הגידול הראשוני. רופאי המחקר העריכו האם אי-התאמה קולטנית השפיעה או לא השפיעה על טיפול מערכתי לאחר מכן.
289 חולות עברו ביופסיה. דגימות ביופסיה התקבלו מסרטן נשנה מקומי ב-48.1% מהמקרים, ומגרורות רחוקות ב-51.9%. אתרים רחוקים כללו עור/רקמה רכה (25.0%), עצם/מח עצם (19.2%) וכבד (15.8%). מחלה שפירה או סרטן ראשוני שני נצפו ב-7.6% מהביופסיות. אי התאמה ב-ER, ב-PgR או ב-HER2 בין סרטן שד ראשוני לסרטן שד נשנה, עמדה על 12.6%, 31.2% ו-5.5%, בהתאמה (כולם P<0.001).
תוצאות הביופסיה גרמו לשינוי בטיפול אצל 14.2% מהחולות שעברו ביופסיה (95%iCI 10.4%-18.8%, P=0.001). משך הזמן בין המחלה הראשונית למחלה הנישנית, אתר ההישנות ופרופיל הקולטן של הגידול הראשוני לא השפיעו על שיעורי אי-ההתאמה.
החוקרים הסיקו כי קיימת אי-התאמה מהותית בסטטוס הקולטן בין סרטן שד ראשוני לנשנה. המספר הנדרש של ביופסיות כדי לשנות טיפול היה 7.1. על חולות סרטן שד נשנה לעבור אישור רקמתי לגבי סטטוס הקולטן של המחלה הנשנית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
