פניצילין

מחקר בארה"ב: יותר מדי מרשמי אנטיביוטיקה לילדים

מחקר שהתבסס על מדגמים בארה"ב מצא כי במקרים רבים, בעת ביקור במרפאות הקהילה, נרשמת לילדים אנטיביוטיקה רחבת טווח שלא לצורך

08.01.2012, 09:53

אנטיביוטיקה היא מקבוצות התרופות השכיחות ביותר לטיפול בילדים. על פי מחקרים קודמים, מדי שנה נרשמים מעל 150 מיליון מרשמים לאנטיביוטיקה במרפאות בקהילה, מתוכם מעל 30 מיליון מרשמים לילדים. רישום אנטיביוטיקה שכיח גם במקרים של זיהומים ויראליים (שעבורם הטיפול האנטיביוטי אינו יעיל, כמובן).

באופן כללי נראית מגמת ירידה בטיפול באנטיביוטיקה בקהילה בארה”ב, וככל הנראה חלק מהירידה נובעת מירידה בשימוש באנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים נשימתיים ויראליים. מאמצי ה-CDCי(Center for Disease Control and Prevention) להעלאת המודעות לרישום מיותר של אנטיביוטיקה תרמו ככל הנראה למגמת הירידה. יחד עם זאת, רישום אנטיביוטיקה רחבת טווח עלה משמעותית בעשור האחרון.

תוצאותיו של טיפול מיותר באנטיביוטיקה ברורות – עלות הטיפול, תופעות לוואי שניתן היה למנוע וכן התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מטרתו של מחקר זה הייתה לאפיין את השימוש באנטיביוטיקה במרפאות בקהילה בארה"ב.

המחקר מבוסס על מדגמים (NAMCS – National Ambulatory Medical Care Survey, NHAMCS – National Hospital Ambulatory Medical Care Survey) המבוצעים מדי שנה על-ידי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה רפואית בארה"ב (NCHS). המדגמים שבהם נעשה שימוש במחקר זה הם מדגמים משנת 2006 עד 2008. נדגמו 64,753 ביקורים של ילדים (מתחת גיל 18) אצל רופא.

על פי התוצאות, מוערך כי בין שנת 2006 לשנת 2008 נרשמו 49 מיליון מרשמים לאנטיביוטיקה לילדים מדי שנה (95%ICI 43-55 million). מרשמים לאנטיביוטיקה נרשמו ב-21% מביקוריהם של ילדים במרפאות. 50% מהמרשמים היו של אנטיביוטיקה רחבת טווח (כלומר 24.6 מיליון מרשמים לשנה).

הקבוצה השכיחה ביותר של אנטיביוטיקה שנרשמה היא פניצילינים צרי טווח, שנרשמו ב-38% מהמקרים. במקרים שבהם נרשמה אנטיביוטיקה רחבת טווח, השימוש השכיח ביותר היה במקרולידים, שנרשמו ב-20% מהמקרים, ולאחריהם צפלוספורינים ופניצילינים רחבי טווח.

72.3% ממרשמי האנטיביוטיקה ניתנו בשל מחלות נשימתיות. ב-23.4% מהמקרים שבהם נרשם טיפול אנטיביוטי בשל מחלה נשימתית לא נמצאה לכך הצדקה קלינית – מדובר ביותר מ-10 מיליון מרשמים בשנה, מהם מעל 6 מיליון מרשמים לאנטיביוטיקה רחבת טווח. מרשם לאנטיביוטיקה ניתן ב-48.4% מהביקורים אצל רופא בשל בעיה נשימתית, ב-71.7% מהביקורים בשל זיהום נשימתי חריף שבו קיימת התוויה לטיפול אנטיביוטי, וב-29.6% מהביקורים בשל זיהום נשימתי חריף שבו לא קיימת התוויה לטיפול אנטיביוטי.

הגורם השני בשכיחותו לרישום טיפול אנטיביוטי היה זיהומים בעור ובריריות (12% מהמרשמים). זיהומים בדרכי השתן הביאו לרישום של 2% בלבד מהמרשמים לאנטיביוטיקה.

משתנים שנמצאו קשורים לסיכוי לטיפול באנטיביוטיקה מלבד האבחנה היו הגיל, אזור המגורים וסוג הביטוח הרפואי. אנטיביוטיקה נרשמה בשכיחות גבוהה יותר לילדים צעירים מגיל 6 שנים (לעומת ילדים בני 6–12 שנים), ובביקורים אצל רופא שבוצעו בדרום ארה"ב. הסיכוי לרישום אנטיביוטיקה למי שאין ברשותו ביטוח רפואי פרטי היה נמוך באופן משמעותי (OR:0.79, 95%iCI 0.66-0.94).

החוקרים מסכמים כי כ-50% מהמרשמים לטיפול אנטיביוטי בילדים בקהילה כוללים אנטיביוטיקה רחבת טווח, וכי הסיבה השכיחה למתן הטיפול היא מחלות נשימתיות, במקרים רבים גם כאשר אין התוויה לטיפול אנטיביוטי. לדבריהם תכניות להגברת המודעות הדגימו יעילות גבוהה בבתי החולים, ויש מקום להפעלת תכניות דומות גם בקהילה.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Hersh et. al., Antibiotic Prescribing in Ambulatory Pediatrics in the United States, Pediatrics. 2011 Dec;128(6):1053-61

נושאים קשורים:  פניצילין,  מקרולידים,  פניציליןפניציליןמקרולידיםמקרולידים,  מחקרים,  אנטיביוטיקה
תגובות