במשך שנים נחשב העישון לחלק בלתי נפרד מגבריות ומחיי עבודה. בשנות ה-60, בתקופת הצמיחה המהירה של יפן, היה שיעור המעשנים בקרב הגברים גבוה מ-80% - כפליים משיעור השיא בארה"ב.
עוד בעניין דומה
על פי איגוד כלכלת הבריאות היפני, ההוצאה השנתית בשל נזקי העישון ביפן מוערכת ב-90 מיליארד דולר, פי שלושה מההכנסות ממכירת סיגריות. בונגקו ווטנבה, פעיל נגד עישון, טוען כי יפן מתמהמהת בקביעת תקנות המגבילות את העישון, אשר נפוצות כיום במדינות מפותחות. הסיבה לכך, לדבריו, היא היותו של העישון עמוד תווך במדיניות החברתית ביפן. רק לאחרונה הוגבל העישון במקומות ציבוריים והוגדרו אזורי עישון יעודיים.
משרדיה של Japan Tobacco, חברת הטבק השלישית בגודלה ביפן, ממוקמים קרוב למקום מושבה של הממשלה בטוקיו. החברה נמצאת בבעלות ממשלתית, ומפעילה לובי לעצירת יוזמות נגד עישון. ואכן, גם כיום כשליש מהגברים ביפן מעשנים (לעומת רבע מהגברים בארה"ב). פעילים נגד עישון טוענים כי מעשנים רבים מעוניינים להפסיק לעשן, וייתכן כי היו מפסיקים אם עלות הפסקת העישון הייתה דומה לזו שבמדינות מפותחות אחרות.
העישון הוא גם חלק בלתי נפרד מחיי החברה ביפן, לדברי מינה אבה בת ה-20 וקוטה אוסבה בן ה-30. “עליך להשתייך לקהילת המעשנים כדי שתוכל להגיע אל בעלי עמדות מפתח, והעישון הוא לי ליצירת קשר" הם אומרים. "גם מי שלא מעוניין לעשן חש כי עליו לעשן על מנת להשתייך לקהילה". גם הימה פורוטה, בעל מסעדה מסכים: “ליפנים קשה ליצור קשרים חברתיים" הוא אומר "והעישון מקל על יצירת הקשר".
אבה ואוסבה מובילים יוזמה חדשנית לעידוד מודעות לעישון כהרגל חברתי. הם משתמשים במאפרות ובאביזרים דמויי סיגריות על מנת להפריח בועות סבון באזורים ציבוריים "כולם חושבים שאנחנו משוגעים" הם אומרים, אך המטרה, לדבריהם, היא הגדלת המודעות למשמעות החברתית של העישון.
מקור:
http://www.npr.org/2012/01/02/144451043/japanese-smoking-culture-proves-hard-to-snuff-out