חדשות

מחקר בבילינסון: אישיות החולה משפיעה על תפיסתו לגבי הצלחת הניתוח שעבר

המחקר, שפרטיו פורסמו בכתב העת International Rhinology, עסק במקרים שבהם כירורג מגדיר ניתוח כמוצלח ואילו המטופל מעריך שהניתוח היה פחות מוצלח

מחקר חדש שהוביל פרופסור איתן יניב, מנהל מכון אף וסינוסים במחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי "בילינסון", מצביע על כך שסגנון ההתקשרות של מטופל, שהוא מאפיין אישיותי, משפיע על הצלחת הניתוח שהוא עובר. המחקר פורסם בכתב העת International Rhinology והוא נעשה במסגרת עבודת גמר לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית שכתבה חמוטל סרגוסטי בהנחיית ד"ר אתי ברנט מאוניברסיטת בר-אילן.

פרופסור יניב: "המחקר האיר את אותם מקרים שבהם הכירורג מגדיר את הניתוח כמוצלח על-פי מדדים פיזיולוגיים קליניים, ואילו המטופל מעריך את הניתוח כמוצלח פחות". המחקר בדק את סגנון ההתקשרות של המטופלים עם הרופאים ואת השפעתו של מרכיב אישיותי זה על תפיסת הצלחת הניתוח בעיניהם.

עורכת המחקר חמוטל סרגוסטי: "סגנון ההתקשרות מתעצב מוקדם מאוד בחיים בהשפעת הקשר הראשוני של התינוק עם דמות המטפל הראשית שלו, שהיא בדרך כלל האם. סגנונות ההתקשרות מתחלקים לסגנון התקשרות בטוח ולסגנונות התקשרות לא בטוחים – התקשרות שבה קיים מרכיב גבוה של חרדה, מרכיב גבוה של הימנעות או שניהם".

63 מטופלים (39 גברים ו-24 נשים בני 18 עד 68), שהיו מועמדים לניתוח במחיצת האף בבית החולים "בילינסון", התבקשו למלא שאלונים. השאלונים בדקו את סגנון ההתקשרות שלהם, את איכות החיים לפני ואחרי הניתוח ואת חוויית הכאב והאף הסתום לפני ואחרי הניתוח. כן נעשה למשתתפים מבחן רורשך שמאפשר, בין השאר, להשוות בין התגובות שהתקבלו על-ידי אוכלוסיית המחקר לנורמות ישראליות כלליות. הנבדקים התבקשו לדרג משפטים הנוגעים לתפיסתם לגבי הניתוח שאליו הגיע, כגון: "עד כמה אתה חושב שהניתוח שלך יכול להביא לשיפור במצבך?", או לדרג משפטים כמו: " אני מרגיש בנוח להיות קרוב לאנשים אחרים" או: "קשה לי להיות תלוי באנשים אחרים".

בקרב רוב המטופלים שהשתתפו במחקר נמצא שיפור אובייקטיבי ניכר לאחר הניתוח. עם זאת, בקרב מטופלים שאצלם מרכיב החרדה בהתקשרות עם אדם אחר היה גבוה (כ-50% מהנבדקים) נמצאה שביעות רצון נמוכה יותר מתוצאות הניתוח בהשוואה לנבדקים בעלי סגנון התקשרות בטוח. ההבדלים בשביעות הרצון התבטאו הן בדירוג של איכות החיים והן בפרמטר הכאב.

פרופסור יניב: "המסקנה העולה מן המחקר הזה היא כי מדדים סובייקטיביים המושפעים ממאפיינים אישיותיים של המטופל משפיעים על החוויה שלו ועל מידת היכולת שלו להכיר בשינויים לטובה במצבו וליהנות מהם. ייתכן שיש לשקול מתן מענה מיוחד למטופלים בעלי סגנון התקשרות חרד, כמו זמינות גבוהה, ייזום קשר של הרופא עם המטופל לפני הניתוח ואחריו וכו'. כך יוכלו המטופלים לחוות במידה רבה יותר הקלה ושיפור במצבם בעקבות ההליכים הכירורגיים".

נושאים קשורים:  חדשות,  כירורגיה,  רפואת אף אוזן גרון,  פסיכולוגיה קלינית,  המרכז הרפואי "רבין"
תגובות