איגוד רופאי המשפחה פרסם נייר עמדה מיוחד שמטרתו להציג את חזונו, ולפיו רופא המשפחה יעמוד במרכז העשייה הרפואית. המסמך הוכן לקראת ועידת רפואת המשפחה והקהילה בישראל שתתקיים ב-11 בינואר בתל-אביב. מטרת המסמך להגדיר מחדש את תפקידו ומעמדו של רופא המשפחה. יו"ר האיגוד פרופסור שלמה וינקר אמר כי מעמדו של רופא המשפחה בישראל נשחק והגיע הזמן להשיב אותו למקומו כמוביל הטיפול והעשייה הרפואית.
עוד בעניין דומה
נייר העמדה נוסח בעקבות הצורך לשפוך אור על בעיות יסוד בתחום רפואת המשפחה שהחמירו בשנים האחרונות כתוצאה מהשינויים הרבים שחלו בעולם הרפואה ובחברה הישראלית. "יש להניח תשתית מחודשת למעמדו של רופא המשפחה בליבת המערכת הרפואית", ציין יו"ר האיגוד.
הדגשים העולים מנייר העמדה הם:
- על המערכת הרפואית להיבנות כך שתאפשר לרופא המשפחה להשקיע את מרב זמנו בעשייה הרפואית ולא בפעילות אדמיניסטרטיבית.
- רופא המשפחה חייב לרכז טיפול ארוך טווח, בדגש על ראיית התמונה הרחבה ביחס למטופל, מתוך היכרות עם המשפחה, עם הסביבה ועם התרבות שממנה בא המטופל.
- רופא המשפחה צריך לסייע בהכוונת הבירור והטיפול הרפואי במטופל.
- העבודה תהיה מושתתת על עבודת צוות בראשות רופא המשפחה.
- יש לאפשר לרופא המשפחה להיפגש עם המטופל על פי צורכי המטופל.
- יש מקום לעבודה מקוונת מול רופא המשפחה וגם לשימוש בטכנולוגיות שונות, ויש לתת את הדעת לשאלות אתיות ומשפטיות העולות מצורת עבודה זו.
- יש לבחון כיצד לעודד מחקר וקידום אקדמי.
- יש לאפשר זמן הוראה לסטודנטים, לסטאז'רים ולמתמחים, כחלק מבניית דור העתיד של המקצוע.
עם הצגת נייר העמדה אמר עוד פרופסור וינקר: "בעידן שבו אנו חיים, השתנתה עבודתם של רופאי המשפחה ב-180 מעלות. מעמד הרפואה בכלל, ורפואת המשפחה בפרט, נשחק בעשור האחרון. הגורמים לכך הם זמינות המידע, חיזוק מעמדו של החולה כ"לקוח" של המערכת, חוסר עדכון התקציבים המופנים לקופות החולים - מה שיוצר לחץ תקציבי על הרופאים, ריבוי משימות אדמיניסטרטיביות המוטלות כיום על רופאי המשפחה, ועוד".
"בניסוח נייר העמדה החדש רואה איגוד רופאי המשפחה אפשרות לבסס את מעמדו של רופא המשפחה כמי שנמצא במרכז העשייה הרפואית בקהילה ולמצב אותו כגורם הזוכה לאמון מצד המטופלים ומצד המערכת הרפואית".
בוועידה שתתכנס במלון הילטון בתל-אביב ידונו גם שאלות כמו: האם התפטרות הרופאים המתמחים הייתה אתית? מה אומרת על כך ההלכה?
בהרצאות המקצועיות יוצגו חידושים ועדכונים בתחומי הקרדיולוגיה, וביניהם: טיפול בתסמונת כלילית חדה, טיפול התערבותי ביתר לחץ דם, שימוש בנוגדי קרישה (הכנת מטופלי קומדין לניתוחים ופעולות פולשניות) וטיפול משולב בנוגדי קרישה ואנטי-אגרגנטים. תידון גם השאלה אם תם עידן הקומדין בטיפול בחולי פרפור פרוזדורים.
יוצגו חידושים בתחום האונקולוגיה לגבי הטיפול בסרטן הערמונית ובמלנומה וכן הטיפולים המומלצים לשורדי מחלת הסרטן; כמו כן ידונו בנושאי סוכרת ומניעה קרדיווסקולארית: טיפול באינסולין על ידי הרופא הראשוני, טיפול בקדם יתר לחץ דם והמלצות לפעילות גופנית. בתחום הרפואה והספורט ידונו בנושאים: אנמיה בקרב ספורטאים, פעילות גופנית של חולי לב, האם דרושה השגחה רפואית? ואישור כשירות לספורט על ידי רופאי המשפחה; עוד תידון סוגיית רופא המשפחה ונפגעי אלימות: זיהוי ילדים מוכים וטיפול בהם, הגישה לנפגעי אונס בשלב האקוטי והגישה לעבריין מין המשוחרר לקהילה.