תסחיף ריאתי במהלך ניתוח (PTE) הוא לעתים קרובות גורם תמותה שלא נלקח בחשבון במהלך השתלת כבד בקרב מבוגרים שהאבחון שלהם מאתגר. מטרות המחקר היו לבדוק את ההיארעות, ההצגה הקלינית ותוצאות ה-PTE ולזהות גורמי סיכון או מנבאי אבחון ל-PTE.
עוד בעניין דומה
נבדקו 495 השתלות כבד עוקבות ומבודדות מתורמים שנפטרו, שבוצעו במוסד אחד במשך תקופה של 3 שנים (2004–2006). הטכניקה הסטנדרטית הייתה שיטת פיגיבק עם מעקף וריד-ורידי ללא תרופה אנטי פיברינוליטית מניעתית. האבחנה הקלינית של PTE נעשתה בשתי דרכים: 1. לב ריאתי (cor pulmonale) חריף. 2. זיהוי של קרישי דם בעורק הריאה או תצפית של עומס יתר מלחץ חריף בלב הימני, עם או בלי קרישים בתוך הלב, עם אקו-קרדיוגרפיה טרנס-וישטית.
ההיארעות של PTE הייתה 4.0% (20 מקרים); 15 מקרי דום לב קדמו לאבחנה של PTEי(75%) וב-17 מקרים PTE התרחש במהלך השלב הניאו-הפטי (85%), בעיקר בתוך 30 דקות, מהזילוח מחדש של השתל (14 מקרים, 70%). תמותה בעת הניתוח ולאחר 60 יום של חולים הסובלים מ-PTE הייתה גבוהה יותר (P<0.001) מהתמותה של חולים ללא PTEי(30% לעומת 0.8% ו-45% לעומת 6.5% בהתאמה).
השוואת הנתונים סביב הניתוח בין קבוצת המטופלים שסבלו מ-PTEי(20 מטופלים) לקבוצת המטופלים ללא PTEי(475 מטופלים) חשפה דום לב וטרומבואלסטוגרפיה כקו שטוח בשלושה ערוצים (טבעי, אמיקר ופרוטאמין) 5 דקות לאחר זילוח מחדש של השתל, כגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר או מנבאי האבחון ל-PTE, עם יחס סיכונים של 154.32 (44.82-531.4 95%iCI) ו- 49.44 (95%iCI 15.6-156.57), בהתאמה.
החוקרים הסיקו כי ממצאים אלה אישרו את המשמעות הקלינית של PTE במהלך השתלת כבד בקרב מבוגרים והציעו את האפשרות של ניבוי סיבוך חמור זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
