חדשות

שיטה חדשה לפענוח גורמי הסיכון לסוכרת פותחה בבית הספר לרפואה בירושלים

במחקר נמצאה שיטה לגילוי מוקדם של סוכרת מבוגרים באמצעות סמנים אפיגנטיים. המחקר יתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי

צוות חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בראשות ד"ר אסף הלמן, פרופסור בן גלזר ופרופסור ג'רמי קרק הודיע היום (יום ד') כי מצא שיטה לגילוי מוקדם של מחלות כגון סוכרת מבוגרים, על-ידי מיפוי הסמנים האפיגנטיים - תוספות מולקולריות על-גנטיות הנצמדות לדי-אן-איי, בלי לשנות את הרצף שלו. עם זאת, התוספות הן בעלות השפעה חזקה על פעילות הגנים. לדברי החוקרים הגילוי עשוי לתרום לפיתוח תרופות ואמצעים למניעת מחלות אלו. דוח על המחקר עומד להתפרסם בכתב העת Human Molecular Genetics.

ד"ר הלמן מסר כי עד כה נהוג היה למפות את רצף מולקולות הדי-אן-איי ולחפש שינויים המבדילים בין אנשים חולים לבריאים. החוקרים שיערו שגם הסימון האפיגנטי המושפע מהסביבה - המזון שאוכלים, המזון שאכלו האימהות במהלך ההיריון, חשיפה לכימיקלים ורעלנים שונים - עלול למנוע תפקוד תקין של הגנים ולגרום למחלה, גם כאשר רצף הדי-אן-איי תקין לחלוטין.

על מנת לבחון את השערתם, מיפו החוקרים את האפיגנומים של מאות חולי סוכרת והשוו אותם לאפיגנומים של אנשים בריאים. הם מצאו הבדלים אפיגנטיים באזורים שבהם הראה בעבר מיפוי מולקולות הדי-אן-איי הבדלים בין חולים לבריאים. אולם בעוד שמיפוי הדי-אן-איי מראה את השינויים רק בחלק קטן מהחולים ובצורה שאיננה מנבאת היטב את הסיכון לחלות במחלה, ההבדלים באפיגנומים נמצאו אצל מספר גדול של חולים והם מאפשרים להבחין בצורה מדויקת יותר בין חולים לבריאים.

ד"ר הלמן הוסיף: "שיטה זו של מיפוי האפיגנומים מאפשרת ניבוי יעיל יותר של הסיכון ללקות במחלה אצל אנשים צעירים, שטרם התגלו אצלם סממנים אחרים למחלה. מכאן ניתן ללמוד שקיים מרכיב על-גנטי מרכזי במנגנון האחראי להתפתחות מחלת הסוכרת". התגלית מוגדרת על-ידי החוקרים כפריצת דרך בחקר המנגנון של מחלת הסוכרת וגם מחלות מורכבות נוספות, ביניהן מחלות מטבוליות, אוטואימוניות ופסיכיאטריות.

במחקר השתתפו גם תלמידי המחקר גדעון טופרוב ודביר הרן, פרופסור יחיאל פרידלנדר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, פרופסור אפרת לוי-להד מהמרכז הגנטי בבית החולים שערי צדק, וחוקרים נוספים מהמרכז הישראלי לחקר מחלת הסוכרת.

נושאים קשורים:  חדשות,  סוכרת,  הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית,  המרכז הישראלי לחקר הסוכרת,  סמנים אפיגנטיים,  אסף הלמן,  פרופסור בן גלזר,  פרופסור ג'רמי קרק
תגובות
נילי בן ארי
29.12.2011, 08:18

תוצאות המחקר נותנים תקוה, וכל הכבוד לכם !
בעלי (ואמו ז"ל) חולה סכרת ומשתמש נכון להיום במשאבת אינסולין.
האם ניתן בשלב זה לבדוק את בנותי הבוגרות (בנות 35 ו-36)ואולי אף את הנכדים על מנת לתת טיפול מונע?

פרופ׳ נתן קאופמן
11.01.2012, 18:13

כל הכבוד.
נתן