המחקר בחן את ההשפעה של טיפול קודם על התפקוד הקוגניטיבי בקרב שורדות מסרטן השד. הושוו שינויים בתפקוד הקוגניטיבי על פני זמן של שורדות מסרטן השד שטופלו בכימותרפיה עם הקרנות, של שורדות מסרטן השד שטופלו בהקרנות (רדיותרפיה) בלבד ושל נשים ללא היסטוריה של סרטן.
עוד בעניין דומה
חולות בסרטן השד בשלבים 0- II שטופלו בכימותרפיה ובהקרנות (קבוצת CT,י62 משתתפות) או בהקרנות בלבד (קבוצת RT,י67 משתתפות), השלימו בדיקות נוירו-פסיכולוגיות, 6 חודשים אחרי שהשלימו טיפול, ושוב לאחר 36 חודשים. נשים ללא היסטוריה של סרטן (קבוצת NC,י184 משתתפות) נבדקו במרווחי זמן דומים.
השפעה משמעותית של קבוצה x זמן, נמצאה עבור מהירות עיבוד (P=0.009), ששיקפה נטייה עבור קבוצת NC אך לא עבור קבוצות RT ו-CT, לשיפור לאורך זמן. הייתה אף השפעה משמעותית של קבוצה לגבי תפקוד ביצועי (P=0.006) ששיקפה ביצועים טובים יותר של קבוצת NC בהשוואה לקבוצות CT ו-RT. בניתוח נתונים נוסף נמצא כי מתן טיפול הורמונלי לא היה קשור לשינוי בביצועים קוגניטיביים על פני זמן.
החוקרים הסיקו כי הממצאים מספקים תמיכה מוגבלת להשערה שאפשר לייחס שינויים בתפקוד הקוגניטיבי של שורדות מסרטן למתן כימותרפיה, ומדגימים את החשיבות של הכללת קבוצת השוואה של רדיותרפיה. מחקר עתידי יצטרך לבחון מנגנונים אפשריים להסברת ההשפעה הארוכה המסתברת של כימותרפיה והקרנות על התפקוד הקוגניטיבי של שורדות מסרטן השד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
