מטרת המחקר הייתה לבחון שני טיפולים המיועדים להפחתת אכילה בהיעדר תחושת רעב, בקרב ילדים הסובלים ממשקל עודף ומהשמנת יתר.
עוד בעניין דומה
36 ילדים בני 8–12 שנים, הסובלים ממשקל עודף ומהשמנת יתר (58% בנות; גיל ממוצע 10.3 שנים, SD=1.3), שנמצאו אצלם ערכים גבוהים לגבי אכילה בהיעדר רעב, והוריהם, השתתפו באימון מודעות לתיאבון או בטיפול חשיפה לגירוי אוכל, לתקופה של 8 שבועות.
הילדים השלימו מודל של אכילה בהיעדר רעב (EAH), ריאיון מבחן להפרעות אכילה של ילדים ו-3 תזכורות תזונתיות של 24 שעות. נמדדו גובהם ומשקלם. הורים השלימו את שאלון ה-EAH ואת סולם אכילת היתר, וגם גובהם ומשקלם נמדדו. בדיקות נערכו בתחילת הטיפול, אחריו ואחרי 6 ו-12 חודשים.
התוצאות הראו ששני הטיפולים הובילו להפחתה משמעותית באכילת היתר של הילדים על פני זמן. נוסף לכך, בקרב ילדים בקבוצת החשיפה לגירוי אוכל, נמצאו הפחתות משמעותיות ב-EAH מיד לאחר הטיפול ו-6 חודשים לאחר הטיפול, אך ילדים בקבוצת האימון למודעות לתיאבון, לא הראו כל שינוי ב-EAH.
שני הטיפולים לא השפיעו משמעותית על הצריכה הקלורית של הילדים או על תוצאות ההורים.
מסקנות החוקרים היו כי לאימון לתגובתיות לגירוי לאוכל ולמודעות לתיאבון יש פוטנציאל להיות יעילים בהפחתת EAH ואכילת יתר בקרב ילדים. כיוון שנתונים אלה מוקדמים, יש צורך לפתח טיפולים נוספים ולערוך מחקרים מבוקרים ואקראיים.
מקור: