חדשות

שיטת טיפול ותרכיב חיסון סינטטי מסוג חדש למחלות אוטואימוניות פותחו במכון ויצמן

השיטה מבוססת על בלימה עקיפה של חלבון המעורב בהופעת מחלות מסוג זה. השיטה נוסתה על עכברי מעבדה תוך שימוש באנזים אנושי

מכון ויצמן למדע - לוגו

כתב העת Nature Medicine מפרסם היום (יום ב') דיווח על שיטת טיפול חדשנית המיועדת למחלות אוטואימוניות וביניהן טרשת נפוצה, מחלת קרוהן ודלקת פרקים שגרונית, שפותחה במכון ויצמן ברחובות. לפי שעה היא נבחנה על עכברי מעבדה, תוך שימוש בגרסת האנזים האנושי. הוגשה בקשה לאישור פטנט עולמי על התגלית ועל תרכיב חיסון שיתבסס עליה.

בדיווח נמסר כי צוות המחקר הישראלי הצליח לגייס גורמים במערכת החיסון של עכברים ולגרום להם לתקוף את אחד ממחוללי התהליכים האוטואימוניים, וכך להתגבר על תסמיני המחלה. החוקרים התמקדו במשפחת האנזימים MMP הממלאת תפקיד חיוני בתהליכים הביולוגיים החיוניים כמו ניידות והתרבות תאים וריפוי פצעים. כשאחדים ממשפחה זאת ובעיקר 9MMP, יוצאים משליטה, הם מבילים להתפרצות המחלות האוטואימוניות ואף ליצירת גרורות סרטניות.

פרופסור אירית שגיא מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן וחברי קבוצת המחקר שלה, חיפשו דרכים לחסום באופן בררני את האנזימים הללו – כדרך לפיתוח טיפולים יעילים למחלות האוטואימוניות. בעבר ניסו מדענים לחסום את חלבוני ה-MMP באמצעות תרופות המבוססות על מולקולות סינתטיות קטנות התוקפות ישירות את האנזימים. אלא שהתרופות הללו התבררו כלא יעילות, ולעתים אף גרמו לתופעות לוואי.

הטבע, לעומת זאת, מצא דרך יעילה לוויסות הפעילות של חלבוני MMP, באמצעות החלבונים המעכבים TIMP. אלו פועלים בהתאמה מבנית מדויקת: שולחים "זרוע" החודרת במדויק לבקיע באנזים ה-MMP שבו מצוי האתר הפעיל שלו וסוגרת אותו כמו פקק. "לרוע המזל," אומרת פרופ' שגיא, "קשה מאוד לחקות את הדיוק הזה באמצעים מלאכותיים".

ד"ר נטע סלע-פסוול מקבוצת המחקר חיפשה עם עמיתיה דרך לבלום את האנזימים באופן עקיף. הרעיון שעלה הוא לנסות ולגרום למערכת החיסון ליצור נוגדנים לאנזימים מחוללי המחלה. כלומר - מעין חיסון נגד צבר האבץ המצוי באתר הפעיל של ה-9MMP. זאת כמו בחיסונים נגד מחלות נגיפיות, שבהם מחדירים לגוף חלקי נגיפים או נגיפים מומתים, הגורמים למערכת החיסון ליצור נוגדנים שיוכלו לבלום אותם.

יחד עם פרופסור אברהם שנצר מהמחלקה לכימיה אורגנית יצרה קבוצת המחקר של פרופסור שגיא "תרכיב חיסון", גרסה מלאכותית של צבר האבץ. החומר הוזרק לעכברים והחוקרים בדקו אם מתחוללת פעילות חיסונית נגד MMP. התברר כי בדמם של העכברים נמצאו נוגדנים חדשים. ניתוח מפורט של מבנה הנוגדנים החדשים הוביל לגילוי שיטת פעולתם, הדומה לשיטה של המעכבים הטבעיים (חלבוני TIMP): הם שולחים "זרוע" לתוך הבקיע באנזים וחוסמים את האתר הפעיל באמצעות קשירת צבר האבץ. נוגדנים אלה אף הראו בררנות – פגעו רק ב-MMP9 ובעוד אנזים מאותה משפחה.

בדרך זו נבלמה פעילות האנזים גורם המחלה (MMP9) בגוף העכבר ובהמשך נבלמה גם גרסת האנזים הפועל בגוף האדם. הניסוי התמקד בגרסת המחלה המדמה את מחלת קרוהן. הטיפול במקרה זה הצליח. באמצעות הנוגדנים נמנעה הופעת תסמיני המחלה. צוות המחקר הודיע כי שיטה זו עשויה להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים למחלות רבות הנגרמות על-ידי חלבונים דומים.

חברת "ידע מחקר ופיתוח" המקדמת יישומים מסחריים על בסיס המצאות, תגליות ופיתוחים שנעשים במכון ויצמן למדע, הגישה בקשה לרישום פטנט עולמי על תרכיב החיסון הסינתטי, ועל הנוגדנים הנוצרים בעקבות החדרתו לגוף.

לדיווח המלא ב-Nature Medicine

נושאים קשורים:  חדשות,  אנזים MMP9,  נטע סלע-פסוול,  פרופסור אירית שגיא,  טרשת נפוצה,  מחלות אוטואימוניות,  מחלת קרוהן,  מכון ויצמן,  דלקת מפרקים שגרונית
תגובות
רונה אייזנר
27.12.2011, 21:06

גילוי גאוני ומדהים ! כל הכבוד!!!

אורי בר חיים
28.12.2011, 19:43

אני מברך על התגלית ומוכן להתנדב לניסוי עלי.

חג שמח אורי

אורי בר חיים
28.12.2011, 19:46

אני חולה קרוהן שסובל ומחכה לפריצת הדרך הזאת!.
תנסו אותה עלי