כותבי המאמר חקרו גורמי סיכון בילדות/התבגרות למחלת שד שפירה (BBD) וגורם סיכון מתועד היטב לסרטן שד (BC), בקרב בנות שיש להן היסטוריה משפחתית של מחלות שד.
עוד בעניין דומה
GUTS (מחקר "הגדילה היום") כלל ילדות בנות 9–15 בשנת 1996, אשר השלימו שאלון במהלך השנים 1996–2001, ואחר כך ב-2003, ב-2005 וב-2007. המשתתפות סיפקו מידע לגבי אלכוהול, מועד מחזור ראשון, גובה ומדד מסת הגוף (BMI ק"ג\מ'2). שיא הצמיחה המואצת ( PHV, אינצ'ים\שנים) הוערך מתוך ניתוחי אורך (longitudinal) של הגבהים.
בסקרים של 2005–2007, 6,888 נשים (בנות 18–27 שנה) דיווחו אם הן אובחנו כלוקות ב-BBD שאושר בביופסיה (67 מקרים). 6,741 נשים דיווחו על היעדר BBD. האימהות של המשתתפות דיווחו לגבי BBD ולגבי BC שלהן שאושרו בביופסיה, וכן לגבי BC שאובחן אצל אחיותיהן ואמהותיהן. גורמי הסיכון ל-BBD, שעברו ריבוד לפי היסטוריה משפחתית, נחקרו בעזרת מודלים לוגיסטיים.
נשים צעירות שלאמהותיהן או לדודותיהן היה BC, היו מועדות יותר לסבול מ-BBD (יחס סיכון [OR]י2.34; P=0.01), כך גם נשים שאמהותיהן לקו ב-BBDי(OR 1,59; P=0.095). מתבגרות שיש להן היסטוריה משפחתית של BC (אם, דודה, סבתא) שצרכו אלכוהול (7 מנות אלכוהול\שבוע), הכפילו את הסיכון ל-BBDי(OR 2.28; P=0.01), בדומה לאלו שאמהותיהן לקו ב-BBDי(OR 1.96; P=0.02).
בקרב בנות שאמהותיהן או דודותיהן חלו בסרטן שד, נמצא כי הסיכון ל-BBD גדל עם PHV גבוה יותר (OR 1.82 [אינצ'ים\שנים]; P=0.05). בקרב בנות ללא היסטוריה משפחתית, הסיכון ל-BBD נראה כקשור לגורמים אחרים: BMI בילדות, היקף מותניים בקרב מתבגרות וגובה בבגרות.
החוקרים הסיקו כי מתבגרות שיש להן היסטוריה משפחתית עשויות להפחית את הסיכון על-ידי הימנעות מאלכוהול. גורמי סיכון נפרדים נצפו בקרב בנות שיש להן היסטוריה משפחתית, לעומת בנות ללא היסטוריה משפחתית, מה שמשקף כנראה גורמים שונים לסרטן שד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
