כריתת שד משמרת פטמה עשויה להיות בטוחה עבור חולות הנבחרות בקפידה

ניתוח כריתת שד משמרת פטמה הוא שנוי במחלוקת ואימוצו הוא איטי בשל חששות אונקולוגיים ואופי הניתוח. מחקר רטרוספקטיבי זה העריך את כל פרוצדורות כריתת השד משמרות הפטמה שבוצעו במוסד אחד בהתוויות של טיפול או מניעה, אשר עבורן היה תיעוד זמין.

בין 1989 ל-2010 בוצעו 162 פרוצדורות כריתת שד משמרת פטמה ל-101 נשים. 49 (30%) בוצעו למטרות טיפול ל-48 חולות. דגימות ביופסיה מתחת לאריאולה, נלקחו מ-39 מתוך 49 שדיים (80%). ב-4 מקרים (10%) נתגלתה קרצינומה דוקטלית לא-חודרנית והפטמה או הקומפלקס של פטמה-אריאולה, הוסרו מאוחר יותר.

ב-4 מתוך 49 השדיים (8%) בקבוצת הטיפול, נמצאו סיבוכים איסכמיים שבהם היו מעורבים קומפלקסי פטמה-אריאולה, ואחד מהם נכרת. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של שנתיים וחצי (טווח 5 חודשים עד 9 שנים וחמישה חודשים), לא אותרו חולות שפיתחו סרטן בקומפלקס פטמה-אריאולה.

שאר 113 כריתות השד (70%) בוצעו לצורכי מניעה ל-80 חולות. ביופסיות מהרקמה מתחת לאריאולה ניטלו מ-80 שדיים (71%). בביופסיה אחת התגלתה קרצינומה לובולרית לא-חודרנית. לא נמצאה קרצינומה דוקטלית לא-חודרנית או סרטן פולשני בביופסיות. שני קומפלקסים של פטמה-אריאולה (1.8%) היו איסכמיים ונכרתו. אחרי זמן מעקב ממוצע של 3 שנים ו-7 חודשים (טווח 5 חודשים עד 20 שנים ו-6 חודשים), לא נמצאו חולות שפיתחו סרטן ראשוני חדש בקומפלקס פטמה-אריאולה.

החוקרים הסיקו כי פרוצדורת כריתת שד משמרת פטמה עשויה להיות בטוחה עבור חולות הנבחרות בקפידה. ביופסיה מתחת לאוריאולה יכולה לזהות ביעילות קומפלקסים של פטמה-אוריאולה שעלולים להכיל תאים סרטניים. ניתן לצמצם סיבוכים איסכמיים המביאים לאיבוד הפטמה, ומעקב ארוך טווח מרמז כי טכניקה זו ראויה למחקר נוסף.

מקור:

Nipple-sparing mastectomy for prophylactic and therapeutic indications: Spear SL. et al., Plast Reconstr Surg. 2011 Nov;128(5):1005-14.