אמנם דיכאון קשור לעלייה בתחלואה ובתמותה קרדיווסקולארית, אך אין מידע ממשי לגבי האפשרות שדיכאון מעלה את הסיכון גם באוכלוסיות צעירות.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביקשו לקבוע את הקשר בין דיכאון אוני-פולרי, ביפולרי והיסטוריה של ניסיון התאבדות לבין תמותה עקב מחלת לב איסכמית (IHD) ומחלה קרדיווסקולארית (CVD) בקרב מבוגרים צעירים בארה"ב, ולבחון הבדלים פוטנציאליים בין המינים.
מחלה קרדיווסקולארית (אילוסטרציה)
במחקר אורך אפידמיולוגי שהתבסס על מדגם לאומי מייצג של מבוגרים אמריקאים, השתתפו 7,641 מבוגרים אמריקאים בני 17–39 שנים. הנתונים נלקחו מהסקר הלאומי השלישי לבחינת הבריאות והתזונה, 1988–1994.
לאחר חציון תקופת מעקב של 14.9 שנים, 51 אנשים (0.67%) נפטרו מסיבות של CVD ו-28 (0.37%) נפטרו מ-IHD. דיכאון (538 אנשים, 7.04%) והיסטוריה של ניסיון התאבדות (419 אנשים, 5.48%) היו קשורים, כל אחד מהם, לעלייה בסיכון לתמותה מ-IHD, עם יחס סיכון מותאם של 3.7 עבור דיכאון (95%iCI, 1.32–10.35) ו-7.12 עבור הסטוריה של ניסיון התאבדות (2.67–18.98).
נשים הסובלות מדיכאון או שיש להן היסטוריה של ניסיון התאבדות היו בעלות סיכון מותאם פי 3 ל-CVD (יחס סיכון מותאם 3.20, 95%iCI, 1.12–9.17) וסיכון מותאם פי 14 ל-IHDי(14.57, 2.65–80.10). הנתונים המתאימים לגברים היו 2.37 (0.85–6.58) ו-3.52 (1.05–11.76).
החוקרים הסיקו כי בקרב מבוגרים צעירים מגיל 40, דיכאון והיסטוריה של ניסיון התאבדות, הם מנבאים משמעותיים בלתי תלויים לתמותה מוקדמת מ-CVD ו-IHD בשני המינים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
