xanthelasmata papebraum הם רבדים ברורים וצהבהבים בעפעפיים, לרוב ליד הקנתוס הפנימי. הם מורכבים ממקרופגים המכילים ליפידים (בעיקר cholesteryl esters). חלקיקים עשירים ב-cholesteryl ester בחלק הפריפרי של הקרנית יוצרים נגעי arcus corneae.
עוד בעניין דומה
ייתכן כי מנגנונים דומים אחראים ליצירתם של שני סוגי הנגעים האלה וליצירתם של רבדים טרשתיים בכלי הדם, ולכן ייתכן שנגעים אלה מהווים סמן מוקדם להיווצרותם של נגעים טרשתיים בכלי הדם. עם זאת, אצל חלק ניכר מהסובלים מנגעים אלו, נמצאו רמות שומנים תקינות בדם. מחקר זה בחן את הקשר בין נגעים אלו לבין תחלואה קרדיווסקולארית ותמותה.
המחקר מבוסס על ה-Copenhagen City Heart Study, שהוא מחקר פרוספקטיבי באוכלוסייה הכללית בדנמרק. מעקב אחר 12,745 משתתפים נמשך בין השנים 1976-8 ל-2009. משך המעקב הממוצע היה 22 שנים. אף אחד מהמשתתפים לא עזב טרם סיום המחקר.
Xanthelasmata נמצאה בקרב 563 משתתפים (4.4%, שיעור דומה בגברים ובנשים). Arcus corneae נמצא בקרב 3,159 משתתפים (20.1% בקרב נשים, 30.2% בקרב גברים).
הסיכון היחסי בקרב הסובלים מ-xanthelasmata לעומת משתתפים ללא נגעים, לאחר שהובאו בחשבון גורמים משפיעים נוספים (שכללו את גורמי הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית) היה 1.48 להתקף לב (95%CI 1.23-1.79),י1.39 למחלת לב איסכמית (95%CI 1.20-1.60),י1.69 לטרשת עורקים חמורה (שאובחנה על פי ankle-brachial index)י(95%CI 1.03-2.79) ו-1.14 לתמותה (95%CI 1.04-1.26).
לא נמצא סיכון מוגבר למחלה איסכמית צרברו-וסקולארית ולשבץ בקרב הסובלים מ-xanthelasmata. לא נמצא סיכון מוגבר במידה מובהקת לאף אחת מהמחלות או לתמותה בקרב הסובלים מ-arcus corneae.
החוקרים מסכמים כי נוכחות xanthelasmata מובילה לסיכון מוגבר להתקפי לב, למחלת לב איסכמית ולתמותה באופן עצמאי מגורמי סיכון אחרים. arcus corneae, לעומת זאת, אינה גורם סיכון.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
