בדיקת התהודה המגנטית (MRI) היא בדיקה שגרתית, המשמשת להדמיית הגוף ללא שימוש בקרני רנטגן. בזכות יכולת ההפרדה המעולה שלה בין סוגי רקמות רכות, זוהי בדיקת הבחירה להדמיית המוח ומערכת העצבים, לאבחון של טרשת נפוצה, להדמיית מפרקים, להדמיית עמוד השדרה, לאיתור גידולים ועוד. בתחום הדמיית הלב, לבדיקת התהודה המגנטית יתרונות רבים, בעיקר בזכות אפיון רקמת שריר הלב. לאור היתרונות הברורים, מספר בדיקות התהודה המגנטית הולך ועולה בישראל ובכל רחבי העולם ומגמה זו צפויה להימשך.
עוד בעניין דומה
במקביל למגמת העלייה בשימוש בתהודה מגנטית בעולם, יותר ויותר מטופלים זקוקים להשתלת קוצב לב או דפיברילטור. הסיכוי של המטופל להזדקק לבדיקת תהודה מגנטית במקרים אלו הוא גדול. בעתיד, הקהילה הרפואית צפויה להיתקל יותר במקרים של חולה עם קוצב לב הזקוק לבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית.
חשיפת נבדק אשר בלבו מושתל מכשיר אלקטרוני כמו קוצב לבדיקת תהודה מגנטית כרוכה בסיכון פוטנציאלי. כדי לקבל תמונה בתהודה מגנטית יש צורך בשדה מגנטי חזק קבוע ובשדות משתנים של השדה החשמלי וגרדיאנטים משתנים של השדה המגנטי. השדות החזקים הנוצרים במהלך הבדיקה יוצרים סביבה אלקטרומגנטית פעילה ועלולים להשפיע על הקוצב ולסכן אותו, את האלקטרודות ואת החולה.
לפי הוראות יצרני הקוצבים אין לבצע בדיקה זו. כמו כן, לפי הוראות יצרני מכשירי התהודה המגנטית אין לבצע בדיקות לחולים עם קוצב לב. דיווחים רבים בשנים האחרונות הצביעו על כך שלמרות ההנחיות הללו, כאשר הצורך הקליני חשוב ולא ניתן לקבל תשובה אלא בבדיקת תהודה מגנטית (לרוב עקב גידול במוח או בעמוד שדרה או ניתוחים במפרקים) ניתן לבצע הבדיקה למי שמושתל אצלם קוצב שיוצר בשנים האחרונות. יש צורך בניטור קפדני ובאינטרוגציה של המכשיר לפני ואחרי הבדיקה וכן לדאוג לשינוי מאפיינים בזמן הבדיקה כדי לצמצם הסיכון שייגרם נזק.
בעת ביצוע MRI למטופל עם קוצב לב יש צורך בניטור קפדני ובאינטרוגציה של המכשיר לפני ואחרי הבדיקה וכן חשוב לדאוג לשינוי מאפיינים בזמן הבדיקה כדי להקטין את הסיכון לנזק
בשנים האחרונות, בבדיקות של חולים תוך ניטור ולאחר שינוי מאפיינים בזמן הבדיקה, לא דווח על תמותה או על תחלואה משמעותיות. יש דיווחים גם על חולים עם מכשירי דיפיבירלטור (ICD)יהמורכבים יותר מבחינה אלקטרונית, אשר עברו סריקה בבטחה.
מאמר אשר פורסם ב-ANN INTERNAL MEDICINE מסכם ניסיון של 555 בדיקות בקרב 438 נבדקים בשני מרכזים. זו הסדרה הגדולה ביותר אשר פורסמה עד כה. ברמב"ם רוכז המחקר על-ידי ד"ר דורית גולדשר מטעם ה-MRI ופרופ' אריאל רוגין מטעם הקרדיולוגיה.
פרופ' רוגין מדגיש: העובדה כי ניתן לבצע בדיקה בקוצב קיים, אינה ערובה לכך שבבדיקה הבאה לא ייגרם נזק בלתי הפיך לקוצב הלב ושלא שתהיה פגיעה בנבדק. יש המלצות לגבי אופן ביצוע הבדיקה ויש לשקול כל בדיקה היטב ולהסביר לנבדק על הסכנות הטמונות בה. לפיכך, ברוב המרכזים בעולם לא מבצעים בדיקת תהודה מגנטית לחולים עם קוצבי לב, בשל חשש רפואי ומשפטי.
כיום יש צורך אמיתי בקצב לב בעל התוויה לבדיקת MRI. לאחרונה נכנסו לשימוש קליני כמה מערכות, הכוללות קוצב לב ואלקטרודה אשר תוכננו והותאמו לתהודה מגנטית.
ד"ר גולדשר מציינת כי בדיקת נבדק עם קוצב לב מורכבת מאוד ולרוב פוגמת בפעילות הרגילה של מכון ההדמיה. יש צורך להתארגן מראש ולדאוג לניטור ולאמצעי החייאה ביחידת התהודה המגנטית וכן לתאם נוכחות של רופא מומחה בקוצבי לב בזמן הבדיקה. לפיכך נוצר צורך אמיתי בקוצב לב אשר יהיה בעל התוויה לבדיקת תהודה מגנטית באופן רשמי. ואכן, לאחרונה נכנסו לשימוש קליני כמה מערכות, הכוללות קוצב לב ואלקטרודה אשר תוכננו והותאמו לתהודה מגנטית.
הקוצב עצמו תוכנן כך שהשפעת השדות האלקטרומגנטיים הנוצרים בעקבות בדיקת התהודה המגנטית תימנע. גם מערכת האלקטרודות של הקוצב עברה התאמות כדי להקטין את הסיכון לחימום-יתר של קצה האלקטרודה במהלך בדיקת התהודה המגנטית, כל זאת ללא פגיעה באפשרויות הטיפול בחולה.
פרופ' רוגין אמר עוד כי קוצבים חדישים אלו, המאושרים לשימוש בסביבת תהודה מגנטית, משנים את הוריות הנגד אשר היו נהוגות מאז כניסת בדיקת התהודה המגנטית לשימוש קליני לפני 3 עשורים. חולים אשר זקוקים לבדיקה זו, ובעבר היו מונעים מהם ביצוע בדיקה זו, לא יידחו עוד.
בעזרת הפיתוח ההנדסי, גם חולים אלו יוכלו לקבל אבחנה רפואית מדויקת, שתעזור בקביעת הטיפול המתאים ביותר ובתכנון מדויק של ניתוחים מורכבים במערכת העצבים. בעוד שנים אחדות, סביר מאוד כי גם מכשירים אלו יקבלו התוויה לשימוש בסביבת התהודה המגנטית. אין ספק כי מתחולל לנגד עינינו מהפך בנושא הדמיית מטופלים עם מכשירים מושתלים בלב, כגון קוצב לב.
פרופ' אריאל רוגין, מנהל יחידת קרדיולוגיה פולשנית בבי"ח רמב"ם
ד"ר דורית גולדשר, מנהלת יחידת MRI ונוירו-רדיולוגיה בבי"ח רמב"ם
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
