חוות דעת בנושא חשיפה לחומרי הדברה

ההיסטוריה התעסוקתית של התובע, כפי שהוצגה בביה"ד האזורי לעבודה בירושלים, תשע"א:

א. התובע מר ש. יליד 1947, בעל חברת הדברה עבד בתחום מאז שנת 1968, בגיל 21 ועד שנת 2005, בגיל 58, ס"ה 37 שנים.
ב. התובע עבד כ-6 ימים בשבוע, 8-10 שעות, כלומר עבד כנ"ל בהיקף משרה מלא ורציף.
ג. רשימת החומרים עמם עבד, ככפי שמיינתי אותה, ע"פ הקבוצות הכימיות:

1. זרחנים אורגניים (מונח אחד לא שני חומרים כפי שנרשם בטעות עם פסיק בינהם) = organophosphates.
2. קרבמטים = carbamates
3. פרמירון = permeron שהוא פרמטרין,permethrin - תכשיר פירטרואידי - pyretroid
4. בזודין 600 = benzodin 600 שהוא זרחן אורגני.
5. פחממנים כלוריים = organochlorides
6. פוס טוקסין = aluminium phosphide
7. אקטליק 50, =pirimifos שהוא זרחן אורגני
8. פולריס 40 = chlorpyrifos שהוא זרחן אורגני
9. פירינקס = pyrinex שהוא chlorpyrifos שהוא זרחן אורגני
10. cypormethrin (צ"ל cypermethrin) תכשיר פירטרואידי- pyrethroid

כלומר, מדובר ב-5 חומרים שהם זרחנים אורגניים, בחומרים שהם קרבמטים, בחומרים שהם
פחממנים כלוריים, בתכשיר אחד (לאיוד) מסוג אלומיניום פוספיד ובשני חומרים שהם פירטרואידים (pyrethroids) האחד ע"פ שמו הגנרי permethrin (מס' 3 ברשימה) עמו עבד עד שנת 2005 והאחר ע"פ שמו הגנרי cypermethrin (מס' 10 ברשימה). עמו עבד בחודשים ספטמבר אוקטובר בשנת 2007 2-3 ש' אחת לשבוע. אין בין 5 הקבוצות השונות דמיון כימי או מנגנון פעולה משותף, זולת העובדה שכולם הנם קוטלי חרקים –Insecticides.

ד. בשנת 2005 הפסיק לעבוד עם חומרי ההדברה הנ"ל בהוראת רופאיו הפסיק לעבוד עם חומרי ההדברה 1-9, עקב תלונות של כאבים בחזה ושעול, עבר לעבודה משרדית עם הפסקת כל חשיפה לחומרי ההדברה. מצבו הרפואי השתפר, תלונות המחלה נרגעו.

ה. תלונות המחלה התחדשו עם חידוש החשיפה לחומר הדברה cypermethrin.
ניתן טיפול ע"י רופאת המשפחה, נערך בירור רפואי ע"י רופא ריאות, הופנה לאישפוז
נשללו אבחנות מרובות אחרות והוחלט על ביצוע ביופסיה ריאתית.

על פי התיעוד הרפואי שעמד בפני: תיקי התובע בקופת חולים כללית החל משנת 1985, רישומי הביקורים אצל רופאת המשפחה ובמרפאה התעסוקתית, סיכומי אישפוז בבי"ח הדסה עין כרם , במכון רוקח, וחו"ד של המומחה למחלות ריאה עולה כי מר ש"ש חלה לאחרונה וסבל מExtrinsic Hypersensitivity pneumonitis- או Extrinsic Allergic Alveolitis כפי שרשם ביום 11.12.2007 רופא הריאות.

זו מחלה מקבוצת המחלות האלרגיות עם ביטוי סוער בדרכי הנשימה, בתגובה לגרויי חיצוני.
אין בתיקו ברפואי של התובע כל תיעוד לתגובות אלרגיות קודמות בעור, בריריות או בדרכי הנשימה. האבחנה נקבעה ע"פ תוצאות היסטופתלוגיות של ביופסיה ריאתית ביום 3.12.2007. התובע לא עישן.

מבין עשרת חומרי ההדברה עמם עבד התובע מוכרים התכשירים הפירטרואידים כגורמים תגובת גירוי ואלרגיה בעור, בריריות, בדרכי הנשימה בכלל ובריאות בפרט. התגובה בריאות מחקה את תופעת האסטמה. בעת ביטוי סוער עלול המצב הקליני להגיע עד מוות [1].

תופעות המחלה של התובע אובחנו ככאלו ע"י רופאיו בקופ"ח. ההטבה שחש עם הפסקת החשיפה לחומר המגרה תואמת את המצופה, וההחמרה המחודשת והקשה אופיינית לתגובה אלרגית חוזרת לחומר מגרה (אלרגני) אשר התובע היה מרוגש אליו. גם הטיפול בסטרואידים, שקיבל, תאם את המוכתב כטיפול בעת מחלה הנגרמת מגורם אלרגני. גם השיפור שחל עקב טיפול זה, בד בבד עם הפסקה קפדנית של חשיפה נוספת לגורם המגרה מתאים לידוע בתחום המחלות האלרגיות בכלל ושל דרכי הנשימה בפרט, ובכלל זה אלרגיה עקב חשיפה לכימיקלים מסוג הפירטרינים הטבעיים, והפירטרואידים הסינטטיים.

מקורם של הפירטרינים הטבעיים Pyrethrums מצמח החרצית (כריזנטמה), Chrysanthemum cinerariaefolium או Pyrethrum Flower [2]. התכשירים הסינטטיים נקראים פירטרואידים. (oid =דומה) ובינהם הראשון היה פרמטרין Permethrin [3], ואחד המאוחרים הוא Cypermethrin[4].
חומרי ההדברה המכילים פירטרואידים סינטטיים נמצאים בשימוש בישראל בשמות מסחריים שונים. הנוסחאות הכימיות דומות, והתגובה האלרגית אליהן צולבת (cross-sensitivity)[1]. כלומר, אלרגיה לאחד גורמת אלרגיה לכל הקבוצה הכימית הזהה. הנוסחאות הכימיות נמצאות במקורות 2-4 להלן.
ספרות מקצועית:

1. Pyrethrum and Synthetic Pyrethroids, In Ellenhorn's Medical Toxicology 2nd Ed. Williams & Wilkins, USA pp.1626-1627;1997.
2. Pyrethrum Flower, In Martindale - The Complete Drug Reference, 35th ed. Pharmaceutical Press. Uk. USA p. 1866; 2007.
3. Permethrin, In Martindale - The Complete Drug Reference, 35th ed. Pharmaceutical Press. Uk. USA p. 1865; 2007.
4. Cypermethrin, In Martindale - The Complete Drug Reference, 35th ed. Pharmaceutical Press. Uk. USA p. 1856; 2007.

בתשובה לשאלות בית הדין:

א. התובע סובל ממחלת ריאות אלרגית, Hypersensitivy Pneumonitis.
ב. קיים קשר סיבתי בין חשיפתו של התובע לחומרי ההדברה מסוג הפירטרואידים: פרמירון =permeron וCypermethrin לבין מחלתו של התובע.
ג. בנסיבות המתוארות מחלת הריאות ממנה סובל התובע הינה מחלת מקצוע.

מחלת הריאות של התובע הינה מחלה אלרגית. תגובה אלרגית נצפית לפרקים לאחר חשיפה בודדת
(חדה– acute) ולעתים לאחר חשיפות חוזרות (ממושכת–chronic). במקרה כזה אפשרי להתייחס אליה כפגיעה על פי תורת המיקרו טראומה.

אין בתיאור התעסוקתי של התובע פירוט מכוון של מועדי החשיפה ומספר החשיפות לתכשיר מס' 3 -פרמירון, לכן איני יכולה לקבוע אם הייתה זו תגובה חדה או מצטברת.

*ניתן לקרוא בהרחבה בפסקי הדין של ביה"ד לעבודה או בגוגל "ד"ר אביבה אלופי"