סרטן המעי הגס

אספירין מגן מפני סרטן המעי הגס

מחקר מבוקר אקראי וכפול סמיות בקרב מטופלים הסובלים מסינדרום לינץ' הראה כי נטילה ממשוכת של אספירין מגנה מפני סרטן המעי הגס

09.11.2011, 11:00

מחקרים תצפיתיים קודמים הדגימו קשר בין נטילת אספירין לטווח ארוך לבין ירידה בסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס. מדובר ככל הנראה באפקט מגן מושהה, המתבטא רק לאחר תקופה ממושכת.

מחקר CAPP2 נועד לבחון את ההשפעה המונעת של אספירין ושל עמילן (resistant starch) בקרב סובלים מסינדרום לינץ' (סינדרום תורשתי שבו נפגם גן הקשור לתיקון פגמים ב-DNA. הוא מתבטא בעלייה בשכיחות סוגי סרטן שונים, בעיקר סרטן המעי הגס). מחקר כזה יעיל יותר בקרב בעלי פרה-דיספוזיציה גנטית לסרטן, שכן הם מהווים אוכלוסיית יעד לטיפול ובנוסף מצטברים אצלם תוך זמן מעקב קצר יחסית מספר רב של מקרי סרטן, אשר מקנים חוזק סטטיסטי למחקר. לרוב ניתן להשליך ממחקר כזה גם על מקרי סרטן באוכלוסייה הכללית אשר קשורים באותם מנגנונים מולקולריים.

המחקר כלל 861 משתתפים ממדינות שונות (באירופה וארה"ב). 427 טופלו באספירין (600 מ"ג ליממה), ו-434 טופלו בפלסבו. משך הטיפול הממוצע היה 25 חודשים. משך המעקב הממוצע היה 55.7 חודשים מתחילת הטיפול. בסה"כ אובחנו במהלך המעקב 53 גידולים סרטניים במעי הגס אצל 48 משתתפים – 18 בקבוצת הטיפול ו-30 בקבוצת הביקורת.

הסיכון היחסי להתפתחות סרטן המעי הגס בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת היה 0.63 (95%CI 0.35-1.13) באנליזה על פי כוונה לטיפול (intention to treat analysis). באנליזה שכללה רק את המטופלים שנטלו את הטיפול בפועל במשך שנתיים (per protocol analysis) נמצא סיכון יחסי של 0.41 (95%CI 0.19-0.86).

לגבי מקרי סרטן נוספים, מחוץ למעי הגס (בעיקר סרטן אנדומטריום), לא נמצא הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בסיכון בין שתי הקבוצות.

המידע לגבי התפתחות אדנומות במעי הגס שנאסף במחקר זה היה חלקי בלבד, אולם לא הדגים שינוי בסיכון להתפתחות אדנומה בקבוצה שטופלה באספירין.

החוקרים מסכמים כי טיפול באספירין מוריד את הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס בקרב הסובלים מסינדרום לינץ', וצריך להיכלל במסגרת הטיפול השגרתי בהם, וייתכן כי גם ראוי לשלבו גם בטיפול בבעלי סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס עקב גורמים אחרים (מחקר נוסף – CAPP3 – אמור לאפיין את משך הטיפול והמינון הדרושים). מידת ההשפעה של האספירין דומה להשפעת קולונוסקופיות לשם מעקב. זהו המחקר הראשון בנושא שהוא מבוקר אקראית וכפול סמיות, והתוצאה מתאימה לתוצאות מחקרים תצפיתיים קודמים.

המנגנון שבאמצעותו משפיע הטיפול באספירין אינו ברור, בעיקר כיוון שלא נמצאה השפעה על הסיכון לאדנומה (אם כי מדובר במידע חלקי).

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

מקור:

Burn et. al., Long-term eff ect of aspirin on cancer risk in carriers of hereditary colorectal cancer: an analysis from the CAPP2 randomised controlled trial, Lancet. 2011 Oct 27. [Epub ahead of print]

נושאים קשורים:  סרטן המעי הגס,  אספירין,  CAPP2,  סינדרום לינץ',  מחקרים
תגובות