השימוש בטלפונים סלולאריים הולך וגובר, ובשנת 2010 היו מעל חמישה מיליארד משתמשים ברחבי העולם. עם העלייה בשכיחות השימוש בטלפונים סלולאריים הלכו וגברו החששות מהשפעת השימוש בהם על בריאות המשתמשים, ובעיקר חששות לגבי קשר בין חשיפה לשדה האלקטרומגנטי שיוצר הטלפון בסמיכות לאוזן לבין עלייה בשכיחות גידולי מוח.
עוד בעניין דומה
המחקר הגדול ביותר בנושא עד כה היה מחקר Interphone שפורסם בשנת 2010, והעלה חשד לעלייה בשכיחות גידולים מסוג גליומה בקרב 364 משתמשים "כבדים" בטלפון סלולארי (מעל 1,640 שעות שימוש מצטבר). תוצאות לגבי שימוש בטלפונים סלולאריים בטווח הארוך הן נדירות, ומבוססות על מחקרים שמספר המשתתפים היה קטן, ולרוב על דיווח עצמי לגבי כמות השימוש.
שימוש במכשיר סלולרי (אילוסטרציה)
מחקר קודם שפורסם בדנמרק בשנת 2002, עקב אחרי 420,095 איש שהיו מנויים בחברות סלולאריות בין שנת 1982 (שבה החל השימוש בטלפונים סלולאריים בדנמרק) לשנת 1995. המעקב נמשך עד שנת 2002, ולא נמצאה בו עלייה בשכיחות הגידולים במוח ובמערכת העצבים המרכזית או בשכיחות מחלת הסרטן באופן כללי בקרב המשתמשים במכשירים סלולאריים. למעשה נמצאה ירידה בסיכון לגידולים במוח או במערכת העצבים בקרב משתמשים במכשירים סלולאריים במשך מעל 10 שנים (אולם ממצא זה היה מבוסס על 28 מקרים בלבד).
במחקר זה בוצע מעקב אחר אותם מנויי חברות סלולאריות עד לשנת 2007, ולכן כלל הרבה יותר שנות אדם (בעיקר לגבי משתמשים במשך מעל 10 שנים), מה שאפשר לבצע ניתוח מפורט יותר לגבי סוג ומיקום הגידולים.
שיעור ההיארעות של סרטן באופן כללי בקרב מנויי חברות סלולאריות ביחס לאנשים שאינם מנויים או שהיו מנויים במשך פחות משנה היה נמוך מעט בקרב גברים, אך לא בקרב נשים
המחקר עסק בכל מנויי הרשתות הסלולאריות שהצטרפו לרשת החל משנת 1987 (בשנה זו החל השימוש במכשירים ידניים, לעומת מכשירים המיועדים לשימוש ברכב שהיו זמינים כבר משנת 1982, אך אינם יוצרים חשיפה מוגברת לקרינה באזור הראש), והמשיכו להיות מנויים יותר משנה. במחקר נכללו רק מנויים פרטיים (ולא מנויים השייכים לחברות). המוסד לאפידמיולוגיה של הסרטן בדנמרק מנהל מעקב אחר מקרי סרטן במדינה, והיה מקור למידע באשר להיארעות גידולים. בסה"כ נכללו במחקר 358,403 מנויי חברות סלולאריות, ומעל 3.8 מיליון שנות חיים (מתוכן 3.2 מיליון של גברים). אותרו 5,111 מקרי סרטן במערכת העצבים המרכזית בגברים ו-5,618 מקרים בנשים.
שיעור ההיארעות של סרטן באופן כללי בקרב מנויי חברות סלולאריות ביחס לאנשים שאינם מנויים (או שהיו מנויים במשך פחות משנה) היה נמוך מעט בקרב גברים (IR 0.96, 95%CI 0.95-0.98) אך לא בקרב נשים (IR 1.02 95%CI 0.98-1.06). לגבי גידולים של מערכת העצבים המרכזית היה השיעור היחסי קרוב ל-1 בגברים ובנשים, גם כאשר נלקח בחשבון משך המנוי. בהתייחס לסוג הגידול, נמצאה עלייה קלה, אך בלתי משמעותית מבחינה סטטיסטית, בשיעור הגליומות בקרב גברים. העלייה נמצאה בעיקר אצל מי שהיו מנויים במשך זמן קצר (1–4 שנים), ולא בקרב מי שהיו מנויים במשך יותר מחמש שנים. בקרב נשים לא נמצאה כל עלייה בהיארעות גליומות בקרב מנויות לרשת סלוולארית. נמצאה ירידה קלה בהיארעות מנינגיומה בקרב גברים, אך ללא תלות במשך המנוי, ולא נמצא קשר כזה בקרב נשים.
נמצאה עלייה קלה בשכיחות גידולים באונה הטמפורלית, אך בעיקר בקרב מנויים במשך זמן קצר, ולא בקרב מנויים מעל 10 שנים
לגבי מיקום הגידול – נמצאה עלייה קלה בשכיחות גידולים באונה הטמפורלית (IR=1.13 95%CI 0.86-1.48), אך שוב בעיקר בקרב מנויים במשך זמן קצר, ולא בקרב מנויים במשך מעל 10 שנים, שאצלם נמצאה דווקא ירידה בהיארעות.
לסיכום, במחקר המשך שעקב אחר יותר מ-350,000 משתמשי טלפונים סלולאריים לא נמצאה עלייה בהיארעות סרטן בכלל, ובהיארעות גידולים במערכת העצבים המרכזית בפרט. באופן ספציפי יותר, לא נמצאה עלייה בהיארעות גידולים באונה הטמפורלית (שהיא החלק במוח שנמצא סמוך לאוזן, ולכן סופג את כמות הקרינה הגבוהה ביותר כתוצאה מהשימוש במכשיר).
מגבלות המחקר העיקריות הן התבססותו על מנויים לחברות סלולאריות, כך שמנויים שאינם משתמשים במכשיר סווגו כמשתמשים, בעוד שבלתי מנויים אשר משתמשים במכשיר סלולארי סווגו כאילו אינם משתמשים בו. נוסף לכך, רישום מפורט של מנויי החברות הסלולאריות בוצע עד שנת 1996 בעוד שהמעקב נמשך עד שנת 2007 (אם כי בניתוח נוסף של הנתונים שכלל מעקב עד לשנת 1996 נמצאו תוצאות דומות). כמו כן, לא ידוע משך השימוש במכשיר בפועל. לטענת החוקרים לא ניתן לשלול עלייה קלה בסיכון בקרב משתמשים "כבדים" במכשיר או לאחר תקופה ארוכה יותר מאשר 10–15 שנים, ולכן יש מקום להמשך המחקר.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
