חדשות

פארמה ישראל: "סט הכלים שיעמוד ב-2012 לרשות רופא בישראל יחייב אותו להיכנס לשיקולים לא רפואיים"

כך מזהיר ארגון "פארמה ישראל" לקראת התכנסותה הראשונה של ועדת סל התרופות. לרשות הוועדה יעמדו 300 מיליון ₪ בלבד והיא תיאלץ לעבוד בלחץ זמן חסר תקדים שעלול להקרין על החלטותיה

ועדת סל התרופות

"הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2012", המוכרת בשם "ועדת סל התרופות והטכנולוגיות הרפואיות", תתכנס לראשונה ביום ראשון הקרוב, 30 בחודש, ב-9 בבוקר בירושלים. עליה להשלים את כל הדיונים ולהגיש את ההמלצות על הרכב "הסל" עד אמצע דצמבר - כלומר בתוך חודש וחצי בלבד. בראש הוועדה עומד זו השנה השלישית ברציפות פרופסור רפי ביאר מנהל רמב"ם. כבר עתה ברור כי ההחלטות יתקבלו השנה בלחץ זמן חסר תקדים. זהו המינוי המאוחר ביותר אי-פעם של הרכב ועדה שנתית זאת.

בשיחה עם גיא גורצקי ורועי בן משה, אנשי "פארמה ישראל", ארגון הגג של חברות הפארמה, המאגד 16 חברות תרופות בינלאומיות הפועלות בארץ, נחשפים נתונים חדשים לקראת פתיחת דיוני ועידת הסל. מספר שיא של בקשות להוספת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל (600) הוגש לוועדה, אולם מסגרת התקציב קשיחה ועומדת על 300 מיליון ש"ח בלבד - פחות מהדרוש לציבור, ולפיכך הוועדה תתמודד עם משימה קשה ובעייתית במיוחד.

חלק מחברי הוועדה מייצגים בראש ובראשונה את האינטרסים של קופות החולים, לפיכך שיקולי הקופות ייכנסו לשיקולי הוועדה, ולא רק השיקול הציבורי. גם הר"י אינה מיוצגת בוועדה.

עוד לפני התכנסותה הראשונה הולכות ומצטברות הביקורות בנושא זה– והן יקרינו על ההחלטות הצפויות:
- הרכב הוועדה, לדעת מומחי רפואה רבים צריך להיות אחר, והעובדה שפעילותה איננה מוסדרת בחקיקה, אלא בנוהל בלבד, אינה ראויה לדעת רבים. כמו כן קיימת בעיית תקציב – הוא אינו מוגדר בחוק או אפילו בהסכם מוסדר ומחייב.
- רק תשעה מ-19 חברי הוועדה השנה הם אכן מומחים ברפואה. חלקם ממלאים כיום תפקידי מטה וניהול בלבד או מייצגים בראש ובראשונה את האינטרסים של קופות החולים. שיקולי הקופות, כגורמים מבטחים, ייכנסו אפוא שוב לשיקולי הוועדה, ולא רק השיקול הציבורי המבוסס על יעילות רפואית והיבטים של צדק ושוויון, כפי שניתן היה לצפות.
- שוב אין בוועדה מספיק רופאים מומחים, בעיקר כאלו "הבאים מהשטח" ונמצאים במגע יום-יומי עם חולים.
- אין כלל נציגות לארגוני החולים.
- מספרם של פקידי הממשלה בהרכב הוועדה רק גדל בשנים האחרונות, בעוד מספר הרופאים – קטן.
- ההסתדרות הרפואית כגוף היציג של הקהילה הרפואית בישראל, כלל איננה מיוצגת בוועדה, לאחר שפרשה ממנה כבר לפני 4 שנים, בעקבות הקטנת נציגותה בה על-פי החלטת הממשלה, מ-2 נציגים לנציג אחד בלבד.

מעבר לכך, החברות בוועדה אינה העיסוק היחיד של רוב חברי הוועדה. מוכשרים ככל שיהיו, כשרובם צריכים למעשה ללמוד לעומק את המשמעות הקלינית של הטכנולוגיות והתרופות החדשות הנכללות ברשימת הבקשות שהוגשו לפניהם לשם קבלת ההחלטות, הזמן הקצר מאוד, הקצר מדי, העומד לרשותם השנה, מעמידם במצבים כמעט בלתי-אפשריים. אפשר לומר כבר עתה כי מדובר במשימה מורכבת עבור חברי הוועדה בעלי הרקע הקליני, וכמעט בלתי אפשרית עבור נציגי הציבור והחברים שאינם עוסקים ברפואה ביום יום.

בשל הזמן הקצר העומד לרשות הוועדה, חודש וחצי בלבד, תהא זו משימה מורכבת מאוד עבור חברי הוועדה בעלי הרקע הקליני, וכמעט בלתי אפשרית עבור נציגי הציבור והחברים בה שאינם עוסקים ברפואה ביום יום

הצעת חוק שהגישה לפני שנה ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה), ולפיה יייקבע הרכב הוועדה במהלך הקיץ וזו תתחיל את דיוניה ב-1 בספטמבר על מנת לסיימם באמצע דצמבר – עדיין מחכה לאישור.

ניסיון העבר מלמד שרק כ-10% מהבקשות המוגשות לוועדה מאושרות בסופו של דבר, והנטייה היא לתת כיסוי לספקטרום רחב של מחלות ותחומים. לא אחת מתקבל הרושם כי הגישה הזו מחייבת פשרות כואבות וצמצום הזכאות לטכנולוגיות, המאושרות באופן מלאכותי, למספר מצומצם של חולים.

התקציב העומד לרשות הוועדה השנה – 300 מיליון ש"ח בלבד – זהה לתקציב שהוקצה לכך בשנה שעברה, אבל נוכח הגידול באוכלוסייה ועליית המחירים, הרי שמדובר למעשה בתקציב קטן יותר מאשתקד. במונחים של שווי-ערך ריאליים, התקציב השנה אפילו נמוך במידה משמעותית מזה שעמד לרשות ועדת הסל ב-2005 .
בתוך 300 מיליון השקלים נכלל שוב גם התקציב לחיסונים ולנושאים אחרים שאינם חלק מהתוספת השנייה לחוק בריאות ממלכתי והם מהווים למעשה שחיקה נוספת בסל – שירותים שנמצאים באחריות המדינה מועמסים על התקציב לעדכון הסל.

בעבר הוקצו תקציבים נפרדים לצרכים אלו. אולם בשנים האחרונות נדרשת הוועדה לתעדף גם שירותים באחריות המדינה מבלי שתקציבה הוגדל לשם כך. בשנה שעברה נכלל בתקציב הזה גם נושא כמו פינוי מוסק (בשווי 4 מיליון ש"ח), ולא ברור מה הקשר בין זה לבין תרופות חדשות. אם מנטרלים את ההקצבות לכך וגם לרפואה מונעת, סיעוד וגריאטריה – שגם להן נדרשת הוועדה לתת מענה במסגרת אותו תקציב שנקבע לה מראש - הרי שבשנה שעברה מתוך 300 מיליון ש"ח שהוקצו לעדכון הסל, 21 מיליון ש"ח (7%) הועברו לתקציב משרד הבריאות במקום לקופות החולים. התוצאה: התקציב האמיתי לתרופות עומד על 279 מיליון ש"ח בלבד.

הסכום שהוקצה לעדכון הסל השנה אינו ריאלי. עבודות מחקר שונות שנעשו בנושא הזה הצביעו על כך שהתקצוב הריאלי צריך היה לעמוד על 500–600 מיליון ש"ח בשנה

במדינות מפותחות אחרות קיימות מסגרות דומות לעדכון סל התרופות למערכות הבריאות הציבוריות שלהן. בשוויץ לדוגמא, בוועדה מקבילה, מיוצגת גם תעשיית התרופות. לא כך בישראל. גם הקביעה מראש של התקציב הקשיח העומד לרשות הוועדה ושבמסגרתו עליה לבצע את העדכונים הוא מצב ייחודי לישראל.
הבעיה היא שהסכום שהוקצה איננו ריאלי ועבודות מחקר שונות שנעשו בנושא הזה הצביעו כבר על כך שהתקצוב הריאלי צריך היה לעמוד על 500–600 מיליון ש"ח בשנה.

אם ללמוד מניסיון עשר השנים האחרונות, הרי שהתרופות והטכנולוגיות החדשות שיזכו לנתח הכבד ביותר בסל השנתי המעודכן יהיו בתחום האונקולוגיה. כשליש משווי הסל. בעשר השנים האחרונות העלות הכוללת בתחום הזה הסתכמה ב-893 מיליון ש"ח. במקום השני התרופות בתחום האנדוקרינולוגיה – 272 מיליון ש"ח. אחריהן תרופות בתחום לב וכלי דם – 243 מיליון ש"ח, המטולוגיה – 180 מיליון ש"ח, נוירולוגיה – 180 מיליון ש"ח, ריאות – 135 מיליון ש"ח, מחלות זיהומיות – 133 מיליון ש"ח, גסטרואנטרולוגיה – 128 מיליון ש"ח ופסיכיאטריה – 115 מיליון ש"ח.

האיחור בפעילות הוועדה השנה משמעו גם שחלק מהתרופות שייכללו בסל החדש ל-2012 עדיין אינן במלאי של הקופות. יידרשו אפוא חודש-חודשיים נוספים, אולי אף שלושה, ממועד הגשת ההמלצות הסופיות של הוועדה ועד שהן יגיעו בפועל לידי החולים הנזקקים להן.

רופאים ייאלצו לומר למטופליהם כי יש אמנם תרופה חדישה ויעילה יותר עבורם, אבל היא איננה בסל. מצב כזה יחייב את הרופא להיכנס לשיקולי מימון. אלו שיקולים שמפריעים לעיסוק ברפואה ויוצרים מצב שאיכות טיפול שונה ניתנת לחולים שונים.

"בנסיבות אלה", מזהירה "פארמה ישראל",  "סט הכלים הניתן לרופאים כדי לטפל בחולים שלהם, התעדכנותו והתחדשותו – נתון בסד תקציב צר מאוד". יצויין כי לפארמה ישראל אין ייצוג בוועדה אך כמו גורמים אחרים אף היא תעקוב בדריכות אחר פעילותה בשבועות הבאים.

במצב עניינים שכזה, רופאים יאמרו למטופליהם משפט שיחזור על עצמו שוב ושוב גם בשנה הקרובה, כי יש אמנם תרופה חדישה יותר ויעילה יותר עבורם, אבל היא איננה בסל. הרופא ייאלץ להציע למטופל לרכוש אותה באופן פרטי.
זה מצב, אומרים כבר עתה המבקרים, שיחייב רופא להיכנס לשיקולים שאינם רפואיים - שיקולי מימון. יהיה עליו לברר תחילה אם לחולה שלו יש ביטוח משלים ואם יוכל לרכוש תרופה חשובה באופן פרטי, יהיה עליו להחליט אם בכלל לספר למטופל שקיימת כבר תרופה טובה יותר אבל יקרה, ולהכניס אותו לדילמות כיצד לממן את רכישתה. זה איננו תפקידו של הרופא! אלו הם שיקולים שמפריעים לעיסוק ברפואה. כאשר שיקול כזה נכנס לחדרו של הרופא, זה מאד בעייתי, זה פוגע בטיפול, זה יוצר מצב שאיכות טיפול שונה ניתנת לחולים שונים. זה מצב העומד בסתירה לחוק זכויות החולה.

גיא גורצקי (מנכ"ל) ורועי בן-משה (סמנכ"ל) מ"פארמה ישראל", רואים בדאגה את השחיקה המתמשכת והעקבית שחלה בתקציב המיועד לעדכון סל השירותים. הם מצביעים על מגמה מסוכנת, לדעתם, שתשפיע על כל אזרח בישראל. עם זאת, הדגישו, לאחר שמונתה כבר הוועדה ונקבע הרכבה ל"שנת הסל" הקרובה, אין אלא לברך אותה ערב התכנסותה, שתשלים את העבודה הקשה מאד העומדת לפניה בשבועות הקרובים - ושהיא תיעשה בנאמנה.

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  סל הבריאות,  רחל אדטו,  פרופסור רפי ביאר,  קופות החולים,  פארמה ישראל,  סל התרופות 2012
תגובות