חוקרים מאוניברסיטת מק-גיל ערכו מחקר קוהורט רטרוספקטיבי לבחינת הסיכון לדימום בקרב חולים שעברו ארוע כלילי חריף ומטופלים בנוגדי טסיות דם וב-SSRI. במחקר נכללו נתונים של חולים שגילם 50 שנה או יותר אשר שוחררו מבית-החולים בתקופה שבין ינואר 1998 למרס 2007 בעקבות אירוע כלילי חריף. המעקב אחר החולים נמשך עד לאשפוז חוזר בעקבות דימום, אשפוז חוזר בעקבות ארוע כלילי חריף, מוות או תום תקופת המעקב.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו נתונים על 27,058 חולים. התרופות שקיבלו החולים עם השחרור היו חומצה אצטילסליצילית (ASA)י14,426; קלופידוגרל 2,467; ASA + קלופידוגרל 9,475; ASA + SSRIי406; ASA + קלופידוגרל + SSRIי239; קלופידוגרל + SSRIי45.
בהשוואה לטיפול בחומצה אצטילסליצילית בלבד, היה הטיפול המשולב בנוגד טסיות-דם ו-SSRI קשור בעלייה בסיכון לדימום: יחס הסיכונים עבור ASA + SSRI היה 1.42 (רווח בר-סמך של 95% 1.08–1.87) ועבור ASA + קלופידוגרל + SSRי2.35 (רווח בר-סמך של 95% 1.61–3.42). בהשוואה לטיפול משולב בנוגדי טסיות-דם (ASA + קלופידוגרל) היה טיפול משולב בנוגדי טסיות-דם ו-SSRIי(ASA + קלופידוגרל + SSRI) קשור בעלייה בסיכון לדימום. יחס הסיכונים היה 1.57 (רווח בר-סמך של 95% 1.07–2.32).
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: