בעבר הוצע כי לחומצות שומניות רב-בלתי רוויות מסדרת אומגה-3 יש השפעות המקדמות בריאות, בעיקר בהקשר למחלת לב איסכמית (IHD). קיים ספק אם אפשר להשיג השפעות מועילות אלו הן על-ידי חומצה אלפא-לינולנית מסדרת אומגה-3 (ALA, 18:3n−3) והן על-ידי חומצות שומן רב-בלתי-רוויות ארוכות שרשרת מסדרת אומגה-3 ((LC-PUFA).
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין צריכת ALA לסיכון ל-IHD בקרב אנשים בריאים ולבדוק אם קשר זה מושפע מצריכה של LC-PUFA n-3 או של חומצה לינולנית (LA, 18:2 n−6).
בניסוי קוהורט פרוספקטיבי זה השתתפו 3,277 גברים ונשים דנים בריאים, ללא מחלת לב איסכמית ידועה. 471 מקרים של מחלה כזו נצפו במהלך חציון תקופת המעקב של 23.3 שנים. צריכה גבוהה יותר של ALA לא הייתה קשורה באופן משמעותי לירידה בסיכון למחלת לב איסכמית בקרב נשים או גברים.
לא נצפתה כל הוכחה למודיפיקציה של ההשפעה של n−3 LC-PUFA או של LA.
צריכה גבוהה של n−3 LC-PUFA בהשוואה לצריכה נמוכה, הייתה קשורה ביחס הפוך לסיכון ל-IHD. נטייה זו הייתה משמעותית בנשים (P = 0.04; HR: 0.62; 95% CI: 0.40, 0.97) אך לא אצל גברים
(P = 0.15; HR: 0.74; 95% CI: 0.51, 1.06). לא נצפה קשר ביו צריכה של LA לסיכון ל-IHD.
החוקרים הסיקו כי ממחקר זה עולה שאין קשר בין צריכת ALA לסיכון ל-IHD, אך צריכה גבוהה של n−3 LC-PUFA הייתה בעלת השפעה קרדיו-פרוטקטיבית משמעותית בנשים.
מקור: