במחקר זה בדקו החוקרים אם שימוש בחוסמי בטא מגדיל את השרידות של חולים הסובלים ממלנומה ממאירה, כיוון שמידע מניסויים קודמים רמז כי הורמונים קטכולאמינים עשויים להיות מעורבים בגירוי האגרסיביות של מלנומה ממאירה.
עוד בעניין דומה
בניסוי השתתפו 4,179 חולים במלנומה ממאירה בדנמרק, עם חציון זמן מעקב של 4.9 שנים. החולים זוהו במאגר רישום הסרטן הדני. מידע לגבי שימוש בחוסם בטא, מחלות נוספות ושרידות, התקבל ממסדי נתונים אדמיניסטרטיביים ורפואיים. החוקרים השתמשו במודלים של סיכונים יחסיים של קוקס כדי להעריך יחסי סיכון (HRs) עבור תמותה מכל סיבה עם 95% רווחי בר-סמך תוך התאמה לגורמים פרוגנוסטיים.
372 (8.9%) חולים הלוקים במלנומה ממאירה טופלו בחוסמי בטא בתוך 90 יום מאבחון המלנומה. זמן החציון למשך השימוש בחוסם בטא לחשיפה בתוך 90 יום מאבחון מלנומה, לחשיפה לאחר יותר מ-90 יום, וללא חשיפה מוקדמת היה 7.6, 1.4 ו- 0 שנים, בהתאמה. החולים שקיבלו חוסמי בטא היו מבוגרים יותר, סבלו יותר ממחלות נוספות והשתמשו יותר בתרופות קרדיוווסקולריות ופסיכוטרופיות בהשוואה לאלו שלא קיבלו חוסמי בטא לפני אבחון המלנומה. לאחר התאמה למדד גיל ומחלות נוספות, ה-HR למוות ממלנומה היה 0.87 (95% CI: 0.64-1.20) ולתמותה מכל-סיבה היה 0.81 (95% CI: 0.67-0.97).
החוקרים הסיקו כי זמן השרידות הארוך יותר של חולי מלנומה שמקבלים חוסמי בטא מרמז כי השימוש בתרופה זו עשוי להיות מבטיח כאסטרטגיה לטיפול בחולים אלו. מהתצפיות בניסוי זה עולה כי קטכולאמינים עשויים לעכב התקדמות של מלנומה וכי לחוסמי בטא יש פוטנציאל שאינו מוכר דיו כהתערבות טיפולית למלנומה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
