חוקרים מבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בחנו את הקשר בין דיכאון לבין הסיכון לתחלואה בשבץ מסוגים שונים ולתמותה משבץ. החוקרים ערכו מטה-אנליזה של עשרים ושמונה מחקרי קוהורט פרוספקטיביים שבחנו זאת. המחקרים כללו 317,540 משתתפים ודווח בהם על 8,478 מקרים של שבץ בתקופת מעקב שנמשכה 2–29 שנים.
עוד בעניין דומה
השינוי בסיכון לשבץ היה 1.45 (רווח בר-סמך של 95% 1.29 – 1.63), בסיכון לתמותה משבץ 1.55 (רווח בר-סמך של 95% 1.25 – 1.93), ובסיכון לשבץ איסכמי 1.25 (רווח בר-סמך של 95% 1.11 – 1.40).
החוקרים העריכו שההבדלים בסיכון המוחלט מסתכמים ב-106 מקרים של שבץ ל-100,000 אנשים בשנה, 22 מקרים של שבץ פטלי ל-100,000 אנשים בשנה ו-53 מקרים של שבץ איסכמי ל-100,000 אנשים בשנה. בהסתמך על הנתון ש-9% מהמבוגרים בארצות-הברית סובלים מדיכאון, מעריכים החוקרים שאפשר לייחס 3.9% מהמקרים של שבץ בארצות-הברית לדיכאון.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: