סרטן המעי הגס

מחקר בחן את הקשר בין מספר בלוטות הלימפה שנבדקות לבין הירידה בשיעור התמותה מסרטן המעי הגס

בדיקה של יותר בלוטות לימפה בעת ניתוח לכריתת מעי בשל סרטן המעי הגס מביאה לירידה בתמותה, אך באופן מפתיע מביאה לעלייה קלה בלבד בשיעור החולים שזוהו אצלם בלוטות נגועות

18.09.2011, 09:24

מחקרים אחדים הראו כי בדיקה של מספר גדול יותר של בלוטות לימפה בעת ניתוח לכריתת מעי בשל סרטן המעי הגס מביאה לירידה בתמותת החולים (דווח על ירידות של עד 20% בתמותה). המנגנון שהוצע היה upstaging, כלומר שיפור בזיהוי בלוטות נגועות באמצעות בדיקת יותר בלוטות. בהתאם לכך מרבית הארגונים והפורומים המקצועיים ממליצים על בדיקה של 12 בלוטות לפחות.

מראה מיקרוסקופי של בלוטת לימפה (אילוסטרציה)

מראה מיקרוסקופי של בלוטת לימפה (אילוסטרציה)

עם זאת, מחקר אחר הראו כי בניתוחים שבוצעו באותו בית חולים, עלייה במספר הבלוטות שנבדקו לא הביאה לשיפור ב-staging או לירידה בתמותה בחולים מעל גיל 65. מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין מספר הבלוטות שנבדקו לבין שיעור המקרים שבהם זוהו בלוטות נגועות, וכן בין מספר הבלוטות שנבדקו לבין התמותה.

הנתונים נלקחו מתוך מאגר SEERי(Surveilance, Epidemiology and End Results) האמריקאי, אשר אוסף ומפרסם נתונים באשר למקרי סרטן באוכלוסייה (ומכסה ככל הנראה 28% מהאוכלוסייה בארה"ב). נבחנו נתונים מהשנים 1988–2008, וזוהו 86,394 מקרים של סרטן המעי הגס שהתאימו לקריטריונים (כגון טיפול ניתוחי כאמצעי ראשון, ללא טיפול קודם וכדומה).

בניתוח הנתונים נמצא כי שיעור מקרי סרטן המעי הגס עלה במהלך השנים – בשנים 1988–1990 היו רק 6% מהחולים בני פחות מ-50, לעומת 9% בין השנים 2006–2008. כמו כן נמצאה ירידה בשלב הסרטן בעת האבחנה (16% לעומת 25% מהגידולים סווגו כשלב I באותן שנים).

מספר בלוטות הלימפה שנבדקו עלה משמעותית במהלך שני העשורים – בשנים 1988–1990 נבחנו 12 בלוטות רק ב-34.6% מהחולים, לעומת 46.8% בשנים 2000–2002 ו-73.6% בשנים 2006–2008. עם זאת, העלייה במספר בלוטות הלימפה שנבדקו לא הביאה לשינוי משמעותי במספר המקרים שזוהו כבעלי מעורבות בלוטות חיובית (40% בשנים 1988–1990 לעומת 42% בשנים 2006–2008, P=0.53). בניתוח רב-משתנים שהתייחס גם למשתנים הקשורים בחולה, בגידול ובטיפול הראשוני, נמצא כי בקרב חולים שנבדקו אצלם מעל 12 בלוטות, הייתה סבירות גבוהה מעט יותר לאיתור בלוטות נגועות (OR=1.13 95%CI 1.09-1.17). אולם ניתוח נוסף של הנתונים הראה עלייה קלה בלבד בסיכוי לאיתור בלוטות נגועות בין חולים שאצלם נבדקו 1–8 בלוטות לבין חולים שאצלם נבדקו 30–39 בלוטות.

שיעורי התמותה, לעומת זאת, הושפעו הרבה יותר ממספר הבלוטות שנבדקו – שיעור התמותה במשך 5 שנים ירד משמעותית בחולים שאצלם נבדקו 30–39 בלוטות לעומת 1–8 בלוטות (OR=0.66 95%CI 0.62-0.71). ממצא זה נראה גם במקרים שבהם נמצאו בלוטות נגועות (node positive disease – OR-0.73 95%CI 0.67-0.79) וגם במקרים שבהם לא נמצאו בלוטות כאלו (node negative disease – OR=0.54 95%CI 0.48-0.62).

החוקרים מסכמים כי במהלך העשורים חל שיפור ניכר בבדיקת בלוטות הלימפה. העלייה הקלה בלבד בשיעור האבחנה של מעורבות בלוטות עקב כך אינה משקפת את הירידה המשמעותית בתמותה, ולכן מנגנון ה-upstaging אינו מסביר את הקשר בין בחינת מספר בלוטות גדול יותר לבין ירידה בתמותה. החוקרים אינם יכולים להסביר את התוצאה, אולם מציעים כמה מנגנונים חליפיים כגון שיפור אחר שלא נמדד בטיפול בניתוחים או בבתי חולים שבהם בוצעה בדיקת בלוטות נרחבת יותר, או קשר אחר בין בדיקת הבלוטות לבין התמותה (למשל, הפרשה של tumor factors הגורמת להגדלה של בלוטות ומביאה לשיפור התגובה החיסונית נגד הגידול וגם לכריתה של מספר בלוטות גדול יותר).
מגבלותיו העיקריות של המחקר הן היעדר נתונים לגבי מחלות רקע ולגבי אופן אבחון הסרטן (עקב סימפטומים או לאחר בדיקת סקר).

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Parsons et al. Association Between Lymph Node Evaluation for Colon Cancer and Node Positivity Over the Past 20 Years, JAMA, September 14, 2011—Vol 306, No. 10

נושאים קשורים:  סרטן המעי הגס,  כירורגיה כללית,  בלוטות לימפה,  staging,  מחקרים
תגובות